"טעמים מיוחדים" מתקיימים בכל מקרה שבו מוכח להנחת דעתו של רשם ההוצל"פ כי בלא קביעת שיעורים לחוב המזונות לא יוכל החייב לקיים את עצמו.

במקרה דנן, פעולת הדיווח לתיק ההוצאה לפועל בוצעה על ידי בא-כוח הזוכה רק לאחר שהוגשה בקשת החייבת. בהתאם לאמור בתקנה 17א(א) לתקנות ההוצאה לפועל, זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול אשר קיבל שלא באמצעותה בתוך 7 ימים מקבלת התקבול. 

בין השאר נקבע כי בהיעדר המסמכים הרלוונטיים כולם, מטעם כלל הצדדים, לברור טענותיהם, בדבר זהות החברות או העדר זהות, אין באפשרות רשמת ההוצאה לפועל ליתן החלטה מושכלת בבקשה.

החייב לא הוכיח טענתו שההסכם מפוברק, ואף לא ביקש לזמן לעדות את אם הזוכה. למעלה מכך גרסת הזוכה בחקירתה כלל לא הופרכה; אין בעובדה שההסכם נערך בין הזוכה לאמה כדי להוכיח הטענה שעסקינן בחוזה למראית עין.

לשם הכרעה בבקשת החייב יש לבחון פרשנות הסעיפים בהסדר. ככל והפרשנות היא, כי עסקינן בסעיפים הכרוכים האחד בשני, נמצא כי עסקינן בחיוב בהוצאות רכב לתקופה של חמש שנים בגין הרכב שהועמד לרשות הזוכה. ככל ויקבע כי עסקינן בחיובים עצמאיים אזי חובת החייב לשאת בתשלום הוצאות החזקת הרכב הנה בלתי תלויה ולמשך אריכות ימיה של הזוכה.

רשם ההוצאה לפועל קיבל את טענות החייב לפיהן סילק את מלוא פסק הדין אשר ניתן בהמשך להסכמות הצדדים. 

בהיעדר הוראה מפורשת הקבועה בסעיף 7ב לחוק המאפשרת ליתן את הצו המבוקש, הרי שהבקשה חורגת מגדרי הוראות החוק ואין להיעתר לה.

מאחר והמשכון לטובת המרכז הוטל לאחר העיקול, הרי שאין עדיפות לנושה אשר לזכותו נרשם המשכון, ובמקרה זה אין עדיפות לנושה הגובה בהתאם לפקודת המסים על פני נושה הגובה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל.