במקרים שהחוב נובע מפסיקת מזונות, הדין הנוהג במשפטנו הוא, כי בכדי שניתן יהא לקזז סכום זה או אחר מחובו הפסוק של החייב, בגין הוצאות אותן הוציא עבור שירותים שונים, נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים, כדלקמן: האחד-הזוכה הסכימה, כי ההוצאות הנטענות תבואנה במקום דמי המזונות; האחר - הוכחה הוצאת ההוצאות הנטענות.

בנסיבות המקרה, אין ספק שמדובר בחוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס נגד החייב, ועל כן לא מדובר בחוב בר תביעה. רשם ההוצאה לפועל לא קיבל טענת החייב שהיה על הזוכה להגיש תביעת חוב ומשלא הגישה תביעה שכזו, לא מגיעים לה מזונות.

ככלל, פסיקת שכר הטרחה של עורך דין ושל כונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל ושל בית המשפט. סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לקבוע את שכר טרחת עורך דין בתיקי הוצאה לפועל וסעיף 59 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לקבוע את שכרו של כונס הנכסים.

המסגרת הנורמטיבית המבססת את האמור נקבעה בסעיפים 39 ו- 61(ב) לחוק החוזים, ולפיה, אדם חייב לעשות שימוש בזכותו בדרך מקובלת ובתום לב.

בין השאר נקבע כי במצב בו כפות המאזנים מעויינות, הרי שהדין הולך אחרי  הנטל הראייתי.

בין השאר נקבע כי זכות הפנייה אל רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 19 לחוק איננה מוגבלת בזמן. בחוק  ההוצאה לפועל או בתקנותיו אין הגבלה על תקופת הזמן להגשת הבקשה, לא במפורש ולא במשתמע.

בתחומיה של טענת "פרעתי" מנוע החייב מלהעלות טענות שניתן היה להעלותן לפני שניתן פסק הדין, או טענות שמקומן היה במסגרת ההליך העיקרי בבית המשפט או בערעור עליו. ואם החייב סבור שפסיקתה מסוימת היתה שגויה, עליו היה לבקש את תיקונה או להגיש עליה ערעור.

אם כך ברור הוא, כי פנייה לבית המשפט תעשה מקום בו רשם ההוצאה לפועל סבור כי פסק הדין אינו בהיר דיו על מנת להוציאו אל הפועל.

בין השאר נקבע כי משנשלח צו העיקול על פי בקשת הזוכה ונתקבל אצל צד ג' היה עליו להגיש תגובתו, כבר בהזדמנות הראשונה וככל שביקש להתגונן נגדה בטענת קיזוז המקנה לו הצדק סביר ולהוכיח את היסודות העובדתיים של טענותיו בתצהיר מפורט ובמסמכים . הבנק הגיש תגובתו המלווה במסמכים באיחור ורק לאחר שנתבקש להודיע מהו הסכום המדוייק ששולם לידי החייב.