טרם יקבע, כי הזוכה השתהה במימוש זכותו יש לבחון האם השיהוי מבטא ויתור על מימוש הזכות מצד התובע והאם הורע מצבו של הנתבע עקב השיהוי.      

נוכח הגישה הפרשנית המצמצמת את תחולתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר הרי שמשלא הוכיחו החייבים כי יש בידם זכות חכירה רשומה, הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר אינה חלה עליהם.  

הקביעה אינה נסמכת על לשון פסק הדין, על הגיונו, או על תכליתו. אין כאן שום שימוש בכללי פרשנות מהותיים; הפרשנות הנכונה והראויה בנסיבות העניין היא זו העומדת לצד הזוכה המחייבת הטלת חיוב ריבית על המזונות וההוצאות החריגות עבור התקופה שלפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

טענת הזוכה כי החייב מעולם לא טען כי שילם את החוב אינה מוכחשת וזאת משום שהחייב מתנגד לחיובו בחוב זה. החייב מכחיש כי משך שיק כזה או אחר לפקודת הזוכה.  בהיעדר המסמכים החייב אינו יכול לעיין בשיק כנטען על ידי הזוכה ולטעון טענותיו.

זכות קיזוז נטענת איננה שונה מכל עילת תביעה אחרת שיש לחייב נגד הזוכה, ועליה להידון בבית המשפט; לרשם אין סמכות לדון בתביעות שיש לחייב נגד יריבו.

לטענת יורשי החייבת, כתב ההרשאה איננו מהווה פסק דין, ואיננו מהווה אף מסמך המבוצע כפסק דין בהתאם להוראות סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, מאחר שלא נקבע בדין כי יש לבצעם כפסק דין.

העברות בוצעו בין שני חשבונות של אותם בעלי חשבון; היות ועסקינן בחייבת שהנה חברה בע"מ, לא ניתן לראות בה ובמנהליה או כל אורגן אחר בחברה כאישיות משפטית זהה ולכן העברה בנקאית למנהלה של החברה, לחשבון הרשום על שמו, אינו מהווה העברה בין חשבונות של אותו גורם, היינו של החברה.

בנסיבות אלו, המזכירות תחלק את הכספים בין העיקולים השונים שהוטלו מכח פקודת המסים (גביה), בינם לבין עצמם, כדין עיקולים, באופן יחסי בין שיעורי העיקולים השונים, ובדומה להוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל.

יש לגורם השיפוטי שיקול דעת להכריע בדבר משמעות השיהוי; זכותה של קטינה לקבלת מזונות, כי מדובר בזכות יסוד לקיום בסיסי של הקטינה ולאור שאלת החיוב במזונות בתקופת שהות הקטינה אצל סבתה באוקראינה; טענת החייב היא כי במהלך שנים אלו לא היה מחויב בתשלום מזונות הקטינה בהתאם לסעיף 5ג לפסק הדין לפיו אם הקטינה תעבור להתגורר בחו"ל עם הזוכה יופסק חיובו של החייב בדמי המזונות לרבות תשלום בסך של 500 ש"ח וזאת מיד עם יציאתם את גבולות הארץ.