נקבע מפורשות ובהתייחס להיטל סלילה, כי רשות מקומית לא יכולה להתנות את מתן התעודה הניתנת על ידה מכוח סעיף 324(א) לפקודת העיריות לצורך רישום נכס מקרקעין במרשם המקרקעין, בסילוק חוב מינהלי שנוצר קודם לתחילת הליכי כינוס נכסים, שכן חוב זה חל באופן אישי על בעלי הנכס שהחזיקו בנכס במועד הטלת החיוב.

ככל שצד ג' מבקש לטעון לבעלותו ברכב, תוך סתירת רישום הבעלות במשרד הרישוי, הרי שמוטל על צד ג' להגיש לבית המשפט המוסמך תביעה לעניין בעלותו ברכב.

עקרון תום הלב קובע רמת התנהגות של אנשים הדואגים, כל אחד לאינטרס שלו עצמו. עקרון תום הלב קובע, כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר.

נקבע כי אין בהחלטת הרשם כדי להקים עילת פסלות משעסקינן בהלכות ידועות וברורות.

לא בכדי המחוקק הגביל את התקופה לסילוק חוב הפיגורים, וככל שהחייב לא עשה כן, אינטרס החייב נדחה מפני אינטרס הזוכה והמדינה להגדלת החוב למלוא יתרת ההלוואה ולתשלום האגרה בהתאם.

החייבת טוענת כי משעומדת לה הזכות למכר עצמי, על כונס הנכסים הזמני בתיק הפש"ר, שנכנס לנעלי החייב בכל הקשור לביצוע פעולות בנכס, לשתף עמה פעולה בעניין זה; כונסי הנכסים גורסים כי לפחות שלושה מקרים מהנזכרים בהמשך התקיימו בענייננו, כך טענת הכונסים, אין כל תחולה להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), לרבות בנושא המכר העצמי.

טענה הזוכה כי יש לחייב את צד ג' מכוח היותו נאמן על המיטלטלין, היינו מכוח סעיף 25 לחוק, הקובע, כי "נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי סעיף 24, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק ...", כאשר החובה מכוח סעיף 24 הנה "מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים... ולמסור את המיטלטלין לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן...".

אמנם נראה על פניו כי המשך ביצועו של פסק דין  שבוטל הינו בלתי תקין, יחד עם זאת, בנסיבות העניין, בו ניתן פסק דין נוסף וזהה, מלמדנו כי טענותיה של החייבת אין בהן ממש ברע (ת"א) 2040/05 פוטשניק ישראל נ' צור השכרת רכב בע"מ. אודה כי התלבטתי אם להפעיל סמכותי המוקנית לי עפ"י דין ולהורות על החזרת המצב לקדמותו בשל נסיבות החייבת כפי שהועלו בפניי, אך לטעמי מתן צו כאמור שעה שניתן פסק הדין השני נוגד תקנת הציבור ויש בו משום סטייה מכלל כיבוד הערכאות, הרי בית המשפט אמר את מילתו האחרונה, והחזרת המצב לקדמותו משמעה ריקון פסק הדין של בית המשפט הנכבד מתוכן.