סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), וסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, אינם עומדים בתנאי סעיף 50ב, מאחר ואינם קובעים במפורש כי קופת הגמל סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), ותשלומים על פי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים אינם ניתנים לעיקול גם בשל חוב למזונות. 

ככל שהזוכה קיבל פירות העסקאות נשוא השימוש בגונדלות ופירות מימושן של הגונדלות אין מקום לחייב את צד ג' במסגרת הסמכות שניתנה לר' ההוצאה לפועל בסעיך 48 לחוק ההוצאה לפועל; כאשר עלתה טענה כי מחזיק לא פעל בהתאם לצו עיקול זמני בתי המשפט דנו בטענות לאור פקודת בזיון בית המשפט ו/'או בהתאם לעולת הרשלנות- ר' לדוגמא בשא (תא) 18491/08 ניו אלי בנמל נ' סקאפה אירועים על הים בעמ.

לרשם ההוצאה לפועל אין שיקול דעת בביצוע פסק דין. אולם, אכיפת החיוב מחייבת הבנת מהותו ומשמעותו; חובת ההוצאה לפועל לאכוף פסק דין בין שהוא נכון ומדוייק ובין שהוא שגוי. אכיפת החיוב מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו. השלב הראשון באכיפת החיוב הינו שלב ההבנה והפרשנות. כל הפעלה של פסק דין גוררת אחריה את פרשנותו. אולם, מקום בו יש אי בהירות, יש לעולם לזכור כי שיקול הדעת של ההוצאה לפועל הוא מוגבל לפי עצם טיבו וטיבעו.  

אין אלא להצר על כך כי חברה המלווה בידי יועצים מתחומי החשבונאות והמשפטים, העושה שטר משכון ברור בלשונו ובכוונתו, נותרת חבה כספים ומשכנעת את עצמה בגרסה שלא רק מנותקת מהמציאות, מהדין, מההסכם וכל כיו"ב, אלא אף מזיקה; לו נחסכו ההליכים המרובים שנוהלו בתיק, הייתה המפלסת נמכרת זה מכבר תמורת מחיר גבוה יותר- מזה והפחתת עלויות נכבדות- מזה,  ואולי היה נותר ממחיר המכירה שלה כסף שהיה חוזר לחייבת. תוך ההליך הממושך והמיותר שננקט, הסבה החייבת נזקים גם לזוכה; בירידת ערך הנכס ואי סילוק החוב- מזה והוצאות משפט גבוהות- מזה.

החייבת מוזהרת כי בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבטל צו איחוד, בין היתר, מן הטעם כי החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לעניין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו או אם אין החייב עומד בדרישות ההתנהגותיות הקבועות בחוק ביחס לאיחוד תיקים. 

החייב טען, כי עסקינן בפסק דין הנובע ממערכת יחסי עבודה בין הצדדים, כאשר הכלל הוא כי מדובר בסכומי ברוטו, אלא אם צוין אחרת. לטענת החייב, הלכה פסוקה היא, כאשר מדובר בסכום כסף שהוא שכר עבודה, או הפרשי שכר עבודה, ציון סכום הכסף, ללא ציון כי המדובר בסכום נטו, מלמד כי מדובר בסכום ברוטו, ועל המעביד לנכות את המיסים ויתר תשלומי החובה החלים על סכום זה, ולהעביר לידי הזוכה רק את היתרה. החייב הפנה בסיכומיו לפסיקה רלוונטית.

רשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך להוסיף מאומה על לשונו של פסק הדין ולכלול בו חיוב שאין בו; שיעורה הכולל של הריבית שעל החייב לשלמה הינה בשיעור שנתי של 15.817% ואין בכוחו של רשם ההוצאה לפועל להוסיף על קביעה זו חיוב בתשלום מס ערך מוסף.

מחזיק הזוכה בידיו כתב הרשאה כדין, נשלחה ליורשי החייבת אזהרה המתייחסת גם לנכס שמומש, יורשי החייבת הגישו בקשות שונות בתיק ההוצאה לפועל, ניתנו להם הזדמנויות מרובות לפרוע את החוב טרם מכירת הנכס ואף נמצא רוכש, אשר תום ליבו לא נפגם על ידי יורשי החייבת, אשר שילם כבר את תמורת הנכס בהתאם לשומה עדכנית.

היה על החייבים להעיד את עו"ד פדר או שזר או כל צד ג' שיכול היה להעיד מה התנהל בעת החתימה על שטר המשכנתא ומשבחרו החייבים לא להביא עד זה, עומד כנגדם הכלל של "אי העדת עד תיזקף לחובת בעל הדין שנמנע מהבאתו".

פקודת המסים (גביה) מהווה דבר חקיקה קיצוני בכוחו, ולמיעוט הבנתי, תקנת הציבור הינה כי החובות הציבוריים ישולמו ללא שימוש בכלי זה, הסותר את דרכו של המסחר הנוהג; קבלת פרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה המעדיפה את לשונו של הסעיף על פני תכליתו, תביא בהכרח ל"מירוץ ערכאות" בין הגופים השלטוניים השונים, אשר יבכרו לעשות שימוש מהיר וראשון בכלי האכיפתי של פקודת המסים (גביה), בכדי לזכות במלוא המנה הנותרת מחלוקת תמורת הנכס, תחת שימוש מושכל בהטלת עיקול מכח פקודת המסים (גביה), במיעוטם של מקרים, בהם תבחן הרשות את כדאיות נקיטתם של הליכים אחרים ותמצא לנכון לעשות שימוש בכלי הקיצוני שעניינו עיקול מכח פקודת המסים (גביה).