עובר לסידור הגט חתמו הצדדים על הסכם גירושין שקיבל תוקף פסק-דין. לא ייתכן שבהסכמי פשרה תינתן הזכות לטעון טענת קים לי, לצד המפר את ההסכם ובית הדין הרבני ייתן ידו לזאת.

במעשה החליצה הוא מתיר את היבמה להינשא; האם ''פתי'' כשר לחלוץ. זאת תוך התחשבות בעובדה שמדובר במקרה זה באח יחיד, אשר ללא מעשה החליצה שלו תתעגן האישה היבמה.

עסקינן בבני זוג החיים אורך חיים חילוני גמור ופרוצים בעריות, אשר חיו תקופה ממושכת ללא שחשבו שיש צורך למסד את הקשר ביניהם. כפי שנטען, שניהם אף קיימו מערכות יחסים קודמות עם נוכרים. בשום פנים ואופן לא ניתן לייחס להם בקיאות בהלכות קידושין או רצון להימנע מאיסורים. כיוון שהצדדים חשבו שהם נשואים וטקס הנשואין סיפק את רצונם מבחינה זו, אין לחוש שמא היו לאחר מכן קידושי ביאה ביניהם.

האם הפירוד בין הצדדים נובע בשל גירושו של הבעל מארה"ב או שמא משבר ששורשיו עמוקים יותר? האישה עשתה דין לעצמה ולא התייצבה לדיון. בית הדין הרבני קבע שהאישה הינה בגדר מסרבת לעמוד לדין. צריך לקיים בירור מקיף עובדתי והלכתי.

האישה טוענת כי בעלה עובר על דת, אין יחסי אישות למעלה משנתיים, אולם מתגוררים בדירה אחת ובחדר אחד, האישה טוענת כי בעלה מאוס עליה. האב"ד האריך שמחלל שבת אינו נחשב לעובר על דת. אין ספק שקללות וכינויים, פוגעים עמוק בנפשה של אישה. בודאי כאשר הדבר חוזר על עצמו קרוב ל- 10 פעמים.

הגירושין התעכבו עקב סכסוך ממוני, בעזרת בית הדין הרבני, נחתם ביניהם הסכם גירושין. הבעל בא בדרישה לפתוח מחדש את ההסכם בטיעון כי טעה בנתוני ההסכם, משנענה בשלילה הגיש בקשה לבית הדין לביטול ההסכם.