כאשר, "הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות". בענייננו, דומני כי המדובר בראיה העשויה לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. ברם, כאמור, הדברים נאמרים למעלה מן הצורך, שעה שאין כל צורך להכריע בשאלת נחיצותה של הראיה האמורה, בנסיבות בהן תצהירו של החייב לענין זהותו של בעל החשבון, לא נסתר על ידי הזוכה.

אשר מדובר בפסק דין שניתן בהסכמה  וכאשר מדובר בפסק הדין המחייב ביצוע תיקונים במבנה, החייב הוא הנושא בנטל לביצוע פסק הדין ועליו מוטלת החובה לעשות כל שביכולתו לבצע את המוטל עליו בהקדם האפשרי, גם אם הזוכה "אינו דוחק בו.

חוק ההוצאה לפועל קודם לחוק פיצויי פיטורים, יש להבחין כי מדובר בהוראה ספציפית קודמת בזמן רך גוברת על הוראות החוק הכללי שנחקק לאחר מכן, כי אז, כך היה המחוקק מבטלו ומחריגו במפורש; ניתן לעקל כספי פיצויים ותגמולים לקצבה, גם בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל וגם בהתאם לתכלית סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים.

החייבת מוזהרת כי בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבטל צו איחוד, בין היתר, מן הטעם כי החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לעניין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו או אם אין החייב עומד בדרישות ההתנהגותיות הקבועות בחוק ביחס לאיחוד תיקים. 

לו היה הזוכה טוען כי יש לעקל מיטלטלין ספציפיים שכן הבעלות בהם היא של החייבת בתיק, גם אם פורמלית היא של חברה אחרת היה בסמכותי להורות על עיקול המיטלטלין, לו הייתי משוכנעת כי לכאורה אכן הצדק עם הזוכה. או אז, יכול היה הצד הנפגע לפנות לבית המשפט, שהיה מכריע בסוגיית הבעלות.

הבסיס לטענת פרעתי בהליכי הוצאה לפועל נמצא בסעיף 19 לחוק; הסמכות לדון בטענת קיזוז לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק, אולם הלכה פסוקה היא שבמסגרת טענת "פרעתי" ניתן להוכיח גם טענת קיזוז; להבחין בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה איננו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש, בכתב או בעל פה, בקיומו של חוב כספי שהוא חב לחייב.

תיק ההוצל"פ נפתח לביצועו של פסק דין, כאשר ככל ובפי החייבת טענה כלפי החבות ו/או היקפה היה עליה להעלותה בפני בית המשפט, שכן ככל ואין החלטה או פסק דין מאוחר יותר אין מקום לברר טענות החייבת בעניין טיב הסחורה, גובה החוב וכדומה; הבסיס המשפטי להרמת מסך בהליכי ההוצאה לפועל מצוי בהרחבתו של סעיף 28(ב) לחוק ההוצאה לפועל.

על החייב "להציע" התשלום ל"יריבו" על מנת שיחול הסעיף על הסכומים המבוקשים ולפיכך טענת ב"כ החייב כי יש להחיל האמור גם ביחס ליתרת הכספים שנמנע הוא ל"הציע" תשלומם בשל סירובם הראשון של הזוכים נדחית. 

לאחר שפסק הדין כבר ניתן, אי אפשר לעורר טענה שגובשה לפני מתן פסק הדין נגד חבותו העקרונית של החייב, ואף לא נגד היקף החבות. טענת פירעון שגובשה לפני מתן פסק הדין, יש לטעון בבית המשפט שדן בתביעה. ואם לא נטענה שם כי אז עבר זמנה ולא ניתן להעלות אותה בפני הרשם, מכיוון שאין הוא משמש דרגת ערעור על פסק דין של בית המשפט.

על המבקשת היה להבטיח במסגרת ההסכם עם המשיב את ההוצאות למקרה ויפר את ההסכם וכן להתייחס לכתובת להמצאת כתבי בי דין, למקרה וישנה את כתובתו ויהיה צורך בפתיחת תיק הוצל"פ חדש למימוש המשכנתא.