ההלכה לפיה החלטה בדבר העברת דיון מבית משפט עליו חל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 למערכת שיפוט "חיצונית" - כגון בית דין רבני, רשם האגודות השיתופיות או בית הדין לעבודה - יש לסווג כ"פסק-דין" עליו ניתן להשיג בדרך של ערעור בזכות, הינה הלכה מבוססת ואין מדובר בהלכה חדשה שנקבעה כטענתה לאחרונה ורק לאחר שהגישה את הבקשה למתן רשות ערעור; בית המשפט כלל לא התייחס בפסק דינו באותו עניין לדרך ההשגה על ההחלטה נשוא אותו הליך, וממילא לא נקבעה כל הלכה סותרת בהקשר זה.

החייב המציא תדפיסי כרטיסי אשראי, מהם עולה כי ביצע רכישות בסופרמרקט "יינות ביתן" / "שופרסל" וכן "מחסני כמעט חינם" החייב לא הראה כי המצרכים שנרכשו הם המצרכים שנתבקשו ע"י הזוכה או שנצרכו ע"י הבנות, כאשר החייב התגורר בבית יחד עם הזוכה והקטינות. ביחס לכך טענה הזוכה כי "גרת בבית ואכלת מהם"; החייב טען ביחס למכירת רכב על ידי הזוכה כי הוא זכאי לקזז מחצית מתמורת הרכב- ענין זה הוא ענין רכושי ולא ניתן להורות על קיזוזו מתוך המזונות בתיק הוצל"פ.

רשם ההוצאה לפועל אינו מתחקה אחר מידת הצדק שבמעשה השיפוטי אותו הוא מתבקש לבצע ואינו סוטה ממילותיו הברורות, ובכך מבטיח הוא תקינות פעולתה של מערכת השיפוט.

עיון בדוחות המע"מ שהציגה צד ג' אינו מעלה ואינו מוריד שכן על מנת לדעת את פשר הסכומים שנרשמו על גביהם יש צורך בדוחות חשבונאיים בהם ניתן לראות את אופן חישוב הנתונים וכאלו כאמור לא סופקו על ידי צד ג'; צד ג' לא הציגה דוחות המלאי שצורפו לחשבוניות שעל גביהן פירטה את רכישת המלאי מאת החייבת, עובדה אשר מנעה התחקות אחר סוג הסחורה.

סמכות רשם ההוצאה לפועל לבצע הליך של הרמת מסך קיימת אם כן בנסיבות המתאימות; על רשם ההוצאה לפועל לבחון האם קיימת זהות כלכלית בין צד ג' לחייב, כשהמבחן צריך לקיים את התכלית למניעת ניצול ההפרדה בין שתי ישויות על מנת לפגוע בנושים.

דין טענותיו של ב"כ הזוכה כנגד המסמך עצמו וכנגד כשרות השעבוד שנרשם ו/או המחאת הזכות שניתנה, להתברר בפני הערכאה המוסמכת ואין לרשם ההוצל"פ סמכות לחקור אחר רישום זה; עולה ספק האם מדובר בכספים שהופקדו על ידי החייבת כתובעת או על ידי הנתבעת בהליך האזרחי, לא ידוע מה הסכום שהופקד וכן האם ניתנה החלטה על ידי בית משפט באשר לכספים, היינו למי הזכות בהן –בהתאם לפסק הדין שניתן.

אין מחלוקת כי הכספים שעוקלו הוחזרו לחשבון החייב וגם אין מחלוקת כי צד ג' לא העביר את הכספים בסופו של יום לטובת תיק הוצל"פ וגם מעיון בדף החשבון בתיק לא מצאתי כי התקבלו כספים כלשהם מצד ג', ובכלל מצד אחר כלשהו, למעט הקטנת חוב; תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר תמתין לזוכה, פרק זמן ממושך, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית; חלה על הזוכה חובה לנקוט, בדרך סבירה, בפעולות במסגרת  תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

צד ג' הוקמה על יסודות החייבת, תוך קיום זהות מוחלטת בניהן כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי צד ג' נועדה לשם הברחת נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק של החייבת כלפי הזוכה.

היקפה של חובת תום הלב, אינו מצטמצם, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפירעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ; הזוכה לא פעל כשורה, ואולם אין המדובר בהתנהלות שנעשתה בכוונה ובזדון כפי שפעלה צד ג', כי אם במחדלים אשר נעשו בתום לב, ומשכך אני מוצאת לנכון להשית על הזוכה אשר הינו גוף ציבורי,  הוצאות בשיעור מופחת ביחס להיקף ההליך שהתנהל בפני, ומחייבת את הזוכה לשלם לחייב הוצאות בסכום כולל של 2,500 ₪.

החייב מבקש לבצע חישוב מחדש של החוב, ובהתאם לגובה הקרן המתוקנת, מבקש לבצע חישוב מחדש של שכר טרחת בית המשפט, שכר טרחה א' ,ב' בתיק ההוצאה לפועל , הפרשי ריבית והפרשי קרן החוב.