דווקא טענתו של החייב בסיכומיו לפיה המדובר בזוכה החולה "במחלת נפש, אשר לא זוכרת כנראה מה היה", היא היא המטילה של החייב חובת הוכחה מוגברת שהרי החייב ידע על מצבה הנפשי של הזוכה ושומה היה עליו, לאשר הסכמות ביניהם בפני בית הדין ובפרט לאחר שתביעותיו להפחתת המזונות נדחו ולכל הפחות להעלותן על הכתב; העובדה שלא עשה כן אך מלמדת שהסכמה מצד הזוכה להפחתת המזונות לא ניתנה, כפי עדותה.

כבר ניתנה החלטה לאחד תיקיו של החייב ולהכריזו מוגבל באמצעים, החייב נושא בצו החיוב כסדרו ופועל בהתאם להחלטות רשמי ההוצל"פ בתיק האיחוד, אך אין מנוס מקביעה כי אין בתיק האיחוד כל תועלה ככל ויוותר על צו חיוב בסכום הקבוע היום ובטח ככל ויופחת.

תשומת לב החייב כי עליו לגשת למדור יישום ולהודיע על ביצוע התשלום במועד לרבות המצאת אסמכתה.

הגם שהוכח כי קיימים יחסי עו"ד לקוח בין הצד השלישי לחייב, יש לבחון, האם הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו בעקבות פסק הדין שאישר פסק 2 בוררות נחשבים כחלק מאותו נושא התדיינות אשר לגביהם ניתנו לצד השלישי ייפויי כוח מאת החייב.

החייב הגיש בקשה לסגירת תיק ולפיה אינו חב בתשלום החוב, מכאן כי הנטל להוכחת טענה זו מוטל על כתפיו, וכיצד ביקש החייב להרים את הנטל? 

עולה כי צד ג' השיבה לצו העיקול. מתגובת וחקירת צד ג' עולה כי לא שולם כל תשלום לחייבים או לגורם אחר ולא הוכח על ידי הזוכה

כי צד ג' פעלה בניגוד לאמור בתגובתה; דיון בסעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל ככל והיה מתקיים הינו תאורטי בלבד שכן לא התמלאו תנאי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל  וכפי שהובהר לעיל.               

חזקה קיימת לאחר רישום העיקול, כי הזוכה יפעל להוצאת מיטלטלין בהתאם לעיקול הרשום כאמור וזאת כל עוד לא סילק החייב את חובותיו וכן עוד ההליך לא מעוכב.