תביעה למדור ספציפי בדרך כלל כלולה בתביעה למדור שמגישות נשים לבית הדין. אך כמו שנראה להלן, נושא המדור הספציפי הוא עניין בפני עצמו. בית הדין קבע כי לבעל זכות למדור ספציפי בדירת בני הזוג; נאסר על האישה לעשות כל דיספוזיצה בדירה הנ"ל; תוקף הצו עד להוראה אחרת של בית הדין.

נקבע כי: התביעה להשבת כספי התמיכה לבעלה של אם התובע, נדחית, והאישה פטורה לשלם חלקה כפי הנדרש בתביעת הבעל לשעבר; באשר לשאר החובות מהחיים המשותפים, על באי כוח הצדדים להעביר זה לזה את המסמכים הרלוונטיים, וכן עליהם לנהל משא ומתן בתוך שלושים יום כדי להגיע להסכמות שיהיו מקובלות על שני הצדדים; בית הדין מאשר את הסכמת הצדדים לחלוקת החובות הנ"ל בהתאם לחוק יחסי ממון ושיקול דעת של בית-הדין.

סעיף המזונות בהסכם הגירושין שנחתם בזמן הגירושין אינו בתוקף עקב שינוי הנסיבות אשר אינן כלולות מלכתחילה בהתחייבות זו של האב, ולפיכך הבעל-האב פטור מחיובו לשלם מזונות עבור הבן אלמוני והבת אלמונית. 

על-פי החלטות בית-הדין הקודמות התנגד בית-הדין בכל הקשור לסנקציה לגט ולפיכך כבר בהחלטה ראשונה כתב ביה"ד כי "לאחר עיון בהסכם הגירושין של בני הזוג פלוני ופלונית, בית הדין ראה שיש סנקציה לגט בסוף סעיף 1/8, ועל כן יש לבטל סנקציה זו וכו'". לאור כך לא בוצע בזמנו סידור הגט. 

הבקשה אושרה לראשונה על-ידי ההרכב הקודם. מאוחר יותר ניתנה החלטה המבטלת את אישור היהדות. החלטה זו ניתנה על-ידי דיין יחיד בפגרה עקב דחיפות העניין, לאור פניית מחלקת הנישואין ברבנות נצרת עלית. בהמשך, נידונה הבקשה שוב בהרכב הנוכחי. לאחר שמיעת הראיות ועיון בחומר שבתיק, מחליט בית-הדין כי אין די ראיות כדי לקבוע בוודאות שהמבקשת הינה יהודיה, ולאור זאת בית-הדין מבטל את אישור היהדות.

תיק זה ביסודו כאמור קשה ומורכב, עוד קיימת כאן תסבוכת סמכויות מאחר שכל שלושת הנושאים הנזכרים: קביעת החזקת הילדים, הסדר ראיה ומזונות הילדים, היא בהתאם לטובת הילדים, לבתי הדין הרבניים יש את הכלים והאמצעים לבחון את טובת הילדים מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. התיק הועבר לבית-הדין הגדול שיקבע הרכב חדש באחד מבית-הדין בארץ.

קיימות שתי עילות ברורות לחיוב בגט: א. נישואי איסור - היות והבעל הוא כהן ואסור בנישואי גרושה מן התורה, ברור שגם אם היו נישואים כדמו"י היו חייבים להתגרש. ב. נישואי ספק - היות ונישואין אזרחיים נחשבים לכל היותר נישואי ספק, וכנ"ל, הרי זו עילה לצד המעוניין בכך לדרוש גט.

במקרה שלפנינו המבקשת הציגה כתובה מנישואיה שנישאה כדת משה וישראל. בתה ובנה האחר נישאו כדת משה וישראל. היא הצהירה כי עשתה ברית לבנה והתקבלה עדות שהוא שומר מצוות. בית הדין כבר אישר את יהודות בתה. לאור זאת כל החלטוה המאשרת יהדותה עומדת בתוקפה.

מאחר והיא מוחזקת לנפלים והבעל שהה עימה עשר שנים ולא ילדה, יש להתיר לו עקרונית לשאת אישה על אשתו עיין באוצר הפוסקים שקיימות שתי סיבות להתיר: א. מצד שלא קיים פריה ורביה. ב. מצד שגורם להפלת עוברים. פסק דין זה טעון אישורו של מרן הראשון לציון הרב שלמה עמר שליט"א ועם קבלת אישורו העקרוני יוזמן הבעל להשלשת גט ולהפקדת שטר ביטחון להבטחת זכויותיה של האישה באם ישנן.