עסקינן בזכות קיזוז נטענת ולא קיימת שהמקום להכריע בה נתון לסמכותו של בית-המשפט המוסמך. לאור זאת בית-הדין לא ראה כל הצדקה להתייחס לאישורים כהוצאות בגין צהרון.

אני מחליטה לקבל את הבקשה בטענת "פרעתי" במלואה  וקובעת כי החייב שילם מלוא חוב המזונות נשוא תיק זה – ומורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב, ברור  שהמשמעות האופרטיבית של החלטתי הינה שעל צד ג' – מוטבת המזונות להשיב לזוכה כל סכום אשר לא שולם לה כדין, לאור קביעתי כי היא קיבלה את מלוא דמי המזונות מהחייב.

ממ"י כגוף ציבורי נוהגת לא אחר מאשר מנהג אדנות שאינו  מקובל עלי. השיהוי בו נהג ממ"י בהליכי הגביה מהחייבים עצמם עומד לרועץ  לממ"י. שמא תאמר כי אילו טרח ממ"י לתבוע את החייבים קודם  למועד הגשת התביעה הייתה נחסכת מקופת הכינוס הוצאה זו? שמא תאמר כי לו טרח ממ"י לפעול בתיק ההוצאה לפועל שפתח [גם זאת באיחור לא מובן] נגד החייבים, היה עולה בידו לגבות מהחייבים? עבור איזה הליך גביה על קופת הכינוס לממן את שכר טרחתם של באי כוח ממ"י? אין בידי לקבל זאת. נוכח זאת אני סבורה כי את השיהוי בפעולתו , שמשמעותו צבירת רביות והצמדות על החוב, לא יכול ממ"י ל'גלגל' על קופת הכינוס, ועל כיסו של נושה מובטח. בדומה, ככל שהרוכשים  יעמדו בתנאי ממ"י לשם הארכת תוקף החכירה, תעשה ממ"י לאחר השלמת התשלום ע"י הכונסת [כמתואר להלן] כל שלאל ידה לזירוז הליך זה.                                            

ביטול אישור מכר, על אחת כמה וכמה לאחר מתן צו פורמאלי, הינו הליך חריג. אישור מכר יבוטל אך במקרים שבהם נפלו "פגמים מהותיים וחריגים" בהליך האישור. על פי הפסיקה יש להביא בחשבון שיקולים כלליים כגון התועלת שתצמח לחייב ולשאר הנושים אם תועלה תמורת המכר מצד אחד אל מול הנזק שייגרם להליך ההתמחרות במסגרת כינוס הנכסים, ורתיעת מציעים פוטנציאליים מלהשתתף בהליכים עתידיים. כן יש להביא בחשבון את ציפייתו של הקונה לכיבוד הסכם המכר שנחתם למולו וזכה לאישור ההוצאה לפועל. עוד יש לציין כי ככלל, ההחלטות שבהן בוטל אישור מכר ניתנו כתגובה לבקשת החייב עצמו לביטול אישור המכר. בהחלטות אלה נשקלו אף שיקולי מועד העלאת הבקשה (כאשר שיהוי בלא הצדקה מהווה טעם לדחיית הבקשה). שיקולי הוגנות ותום לב (הן באשר להתנהלות מצד הכונס, והן באשר להתנהלותו של הגורם העותר לביטול אישור המכר) באו אף הם לידי ביטוי בהחלטות השונות.

כי דין טענותיו של ב"כ הזוכה כנגד המסמך עצמו וכנגד כשרות השעבוד שנרשם ו/או המחאת הזכות שניתנה, להתברר בפני הערכאה המוסמכת ואין לרשם ההוצל"פ סמכות לחקור אחר רישום זה; הטענה בדבר גובה החבויות של החייבת כלפי בא כוחה אינן רלוונטיות להכרעה שבפני, שכן במסגרת המחאת הזכות לא הוגלו סוגי החבויות בניהם אלא הסכום בלבד – כך שאין זה המקום לבחון הטענה, היות והמדובר ביחסים שבין החייבת לבא כוח.

החלטה על עיכוב הליכים לא תחול על הליך שהושלם ביצועו. באשר לעיקול הכספים שהופקדו כעירבון, הרי מדובר בכספים שהופקדו בתיק לצורך הבטחת תשלום החיוב הכספי בתיק ורכבים אחרים כאמור בהחלטתי בנומ' הנ"ל; אם ייקבע על ידי סעד כזה או אחר הרי זה  יהא לתקופה שאינה עולה על 14 ימים מיום החלטתי בנומ' הנ"ל.

רשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך להוסיף מאומה על לשונו של פסק הדין ולכלול בו חיוב שאין בו; שיעורה הכולל של הריבית שעל החייב לשלמה הינה בשיעור שנתי של 15.817% ואין בכוחו של רשם ההוצאה לפועל להוסיף על קביעה זו חיוב בתשלום מס ערך מוסף.

טענותיו של החייב דינם היה להתברר במסגרת ההליך בפני בית המשפט המוסמך ומשבחר לא לעשות כן, אין לו אלא להלין על עצמו וככל שעשה כן, לא ניתן "לפתוח" הדיון מחדש ולפיכך, אין מקום לדון בטענות המועלות על ידי החייב, ככל שהן נוגעות לחיוב עצמו מכח פסק הדין.