החייב הגיש בקשתו לסגירת התיק ,כאשר טען כי שילם את הסכום הנקוב באזהרה במניין הימים הקבועים באזהרה; לטענת החייב יש לסגור את התיק, משמע כי פרע את החוב בהתאם לסכום הנקוב באזהרה -שהומצאה אליו.

החייב לא עמד בנטל ההוכחה לפי ס' 19 לחוק הוצל"פ ולא הוכיח הסכמה לזקיפת הסכום מצד הזוכה, ולכן לא הוכח כי הסכום בסך 6600 ₪ שולם ע"ח דמי המזונות; רשם הוצל"פ אינו מוסמך לפרוס חוב מזונות וכידוע דין הצמדה למדד כדין דמי מזונות.

ב"כ הזוכה עותר להכיר גם בסכום ששולם לטובת שכר הטרחה כחלק מתשלום החוב בעוד ב"כ החייב טען כי לא ניתן להחשיבו כחלק מפרעון החוב, אלא רק את הסכום שהועבר בפועל לידי החייב - סכום של 530,000 ₪ זאת היות ושכר טרחת הכונס אינו מהווה חלק מתשלום החוב, אלא עלות של הליך, אותה על הזוכה לשאת; שכר טרחתו של כונס הנכסים, אינו מהווה תשלום בגין החוב כפי שלא ניתן להביא בחשבון כל עלות של הליך, במסגרת תיק הוצל"פ, כחלק מתשלום החוב ולהורות על קיזוזו, כגון: אגרות בגין הליכים מבצעיים וכדומה.

קיים הבדל ברור בין סמכותו של הרשם להטיל עיקול, לבין סמכותו של בית המשפט המחוזי.  הסמכות להטיל עיקול על מקרקעין נתונה לרשם רק כאשר מקרקעי החייב רשומים על שמו. ולעומת זאת, אם המקרקעין רשומים על שם אדם אחר שאיננו החייב, יש לערוך בירור עובדתי ומשפטי באשר למהות זכויותיו של החייב בנכס.  בירור כזה איננו יכול להתנהל בפני הרשם שסמכותו מנהלית- ביצועית בעיקרה, אלא בפני ערכאה שיפוטית שתערוך דיון בטענות  המהותיות ותבדוק את הטענות לגופן.

תיק ההוצאה לפועל הוא אמצעי גבייה בידי הזוכה. באמצעות תיק ההוצאה לפועל הזוכה יכולה לנקוט בהליכים כנגד החייב, אף במקרה שבו חייב משלם באופן סדיר את תיק המזונות ניתן לנקוט בהליכים להבטחת חוב עתידי. כך למשל לו צפוי לקבל חייב העומד בחוב המזונות כסידרו ירושה שיש בה להבטיח את חוב המזונות עד תום תקופת החיוב, הרי שככל שלא קיים תיק הוצאה לפועל פעיל לא תוכל הזוכה לבקש לנקוט בהליך של עיקול שנועד להבטיח את גביית המזונות; לא ניתן לקבל את הטענה כי בהיותו של החייב עומד בצו התשלומים כסדרו יש מקום לסגור את תיק ההוצאה לפועל , כברירת מחדל.

אין מחלוקת כי הכספים שעוקלו הוחזרו לחשבון החייב וגם אין מחלוקת כי צד ג' לא העביר את הכספים בסופו של יום לטובת תיק הוצל"פ וגם מעיון בדף החשבון בתיק לא מצאתי כי התקבלו כספים כלשהם מצד ג', ובכלל מצד אחר כלשהו, למעט הקטנת חוב; תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר תמתין לזוכה, פרק זמן ממושך, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית; חלה על הזוכה חובה לנקוט, בדרך סבירה, בפעולות במסגרת  תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, תוך ייעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

צד ג' לא מילא אחר חובותיו וכן לא מילא אחר ההוראות המפורשות שניתנו בצווי העיקול. מעבר לכך עולה, כי צד ג' מסר תגובתו, בכל הנוגע לצו העיקול הראשון, אשר לא תאמה המצב בפועל, שכן צד ג' אכן קיבל לידיו את החלטת המימוש במועד, וכך עולה מתושבתו הראשונה לצו  - לכן טענתו לפיה העביר הכספים בהעדר צו מימוש ועל מנת שלא לעכב הטיפול בתיק - נדחית.

בא -כח החייבת לא יצר קשר עם הזוכה, עם קבלת המכתב, לא ניסה לברר האם אכן בפועל נפתח תיק הוצל"פ, לא עתר לשהות מספקת, לדידו, לתשלום החוב הפסוק וזאת הגם חלוף המועד ממועד מתן פסק הדין והמצאתו לצדדים ולא עתר לתשלום החוב בשיעורים מלכתחילה.

האגרה משולמת כתשלום חובה מתוך זיקה לשירות שהשלטון נותן לפרט והיא אינה נקבעת כפונקציה של מספר הפעולות המבוצעות בתיק או כפונקציה של ערך השירות והיא אינה אמורה לשקף את מידת המאמץ  אותו השקיע הזוכה ו/או לשכת ההוצל"פ בגביית החוב; אין מדובר במקרה בו יש להורות על השבת האגרה במלואה ,בדגש על מספר הבקשות שהגישו הצדדים בתיק דנן-מספר רב של בקשות.

מחלוקת בין כונס נכסים למשטרת ישראל בדבר חובת המשטרה להושיט סיוע לכונס לבצוע פסק –דין, כשהמשטרה טוענת כי נוכח מצב הביטחון היום באזור, לא תושיט יד לביצוע הפינוי שכן עלול להיפגע הסדר הציבורי ושלום הציבור.