בית הדין מקבל את טענת הבעל ולפיה תביעת הגירושין והתביעות הכרוכות עומדות במבחני הכריכה כך שהסמכות לדון בתביעות הכרוכות נתונה לבית הדין.

על-פי ההסכם שניתן לו תוקף של פסק-הדין, הבנות הינן בהחזקת האם, ואמורות היו לדור בבית האם עד לגיל 21. אם הבעל יזכה בתביעתו להעברת המשמורת, ייווצרו שינויי נסיבות שיצדיקו דיון בתביעתו להחזר חלקי של "רכיב המדור" שהובלע במסגרת העברת חלקו בבית על שם האם. 

פעמים שתביעת הגירושין מוגשת למרות האהבה שקיימת בין הצדדים או לפחות מצד אחד. בבחינת "אהבתי את אשתי אבל נאלץ אני להוציאה לחופשי" באמצעות הגשת תביעת גירושין. לחילופין כידוע כאשר אנשים יוצאים למאבק לא מתוך שנאה כאמור הרי הם מכינים את עצמם לדורון ולמלחמה. ולכן אם במקביל לתביעת הגירושין הבעל מנסה להשיב את שלום בית, אין בכך לאבחן התנהלות שכזו "בחוסר כנות" אלא "בחוסר השלמה", עם המציאות הכואבת. שהרי התדרדרות במערכת היחסים שבין הצדדים אינה חזותית אלא אמיתית, והיא ההוכחה לכנות התביעה למרות קושי ההשלמה מהבחינה הרגשית של הבעל. 

הנחת יסוד היא שכל בן זוג רשאי לתבוע שלום בית. כל עוד הוא לא מסכל ומונע את השלום ותביעת השלום היא מהפה ולחוץ. וכן הבעל חייב במזונות אשתו ובמדורה כל עוד האישה זקוקה לכך, וכל עוד היא אינה מורדת בו. הבעל לא העלה כל טענות שיש בהן ממש נגד האישה. התביעה לשלום בית מתקבלת. לאישה מגיע מדור שהורגלה אליו.

לאחר שמיעת דברי הצדדים והעיון בחומר המצוי בתיק מחליט בית-הדין בדעת הרוב לדחות את תביעת הבעל לגירושין ועל המזכירות לקבוע מועד לדיון בנושא תביעת האישה למזונות. 

הטעם הראשון לקביעת מקום שיפוט הוא כאשר יש מרחק גדול בין מקום הנתבע למקום התובע. אבל בנישואין נאמר שבמקום מגוריהם האחרון יהיה הדין ודברים שביניהם ובפרט כאשר ההבדל בין מקום הנתבע למקום התובע אינם גדולים ואין קושי גדול להגיע למקום הנתבע כבענייננו.

האב הסכים לתת לבנו סך של 2,500 ש"ח לחודש, אך כעת הוא פושט רגל והבן נכנס למוסד וממומן על-ידי המדינה ואין סיבה שימשיך לשלם סכום כה גבוה. הסכום הועמד על-סך 1,500 ש"ח לחודש.