מחזיק הזוכה בידיו כתב הרשאה כדין, נשלחה ליורשי החייבת אזהרה המתייחסת גם לנכס שמומש, יורשי החייבת הגישו בקשות שונות בתיק ההוצאה לפועל, ניתנו להם הזדמנויות מרובות לפרוע את החוב טרם מכירת הנכס ואף נמצא רוכש, אשר תום ליבו לא נפגם על ידי יורשי החייבת, אשר שילם כבר את תמורת הנכס בהתאם לשומה עדכנית.

מטרת חובת מסירת הודעה בדבר שינוי מחזיק ליצור מצב שבו המחזיק החדש בנכס יחויב בארנונה, כשההנחה היא שמחזיק שחדל להחזיק, ימהר וידווח על כך לעירייה. במקרה דכאן, בו ביום 10.7.07 יש לראות את הכונס כמי שקיבל את החזקה והעביר אותה לצד ג'.

אין צריך לומר, כי טענת "פרעתי" מתייחסת למכלול נרחב של טענות אפשריות; לא רק טענה מפי החייב כי מילא אחר פסק הדין, אלא גם טענה "שאינו חייב עוד למלא אחריו"; השאלה באיזה משני סוגי המצבים מדובר מוכרעת בהתאם לקריטריונים אשר נזכרו בעניין בית מימון וצוטטו לעיל. הווה אומר; אין מנוס מלהידרש לפסק הדין מחד, להסכם הנטען מאידך ולבחון, בראש ובראשונה, "האם פסק הדין חדל מלהתקיים על פי ההסכם הנטען".

חרף כך שהכונסת לאחר מינויה לא דיווחה למנהל על כך, נוהלה  חליפת מכתבים עם המנהל - שאין להתעלם ממנה והצמדות המנהל באופן דווקני לטענה כי לא דווח לו ב'רחל בתך הקטנה' על מינוי הכונסת - אינה במקומה; הזוכה נהג המנהל בחוסר תום לב, אני סבורה כי על המנהל לאפשר השלמת רישום הזכויות בנכס כנגד תשלום דמי חכירה מיום מינוי הכונסת לתפקידה ועד המועד בו נמסרה החזקה בנכס לרוכשים מהכונסת, כשלסך זה לא יצורפו רבית, הפרשי הצמדה ו/או קנסות כלשהם, ולא כל שכן הוצאות משפט כלשהן של ממ"י.

לא יעלה על הדעת, כי בעוד שהחייב קפא על שמריו תקופה ארוכה, חרף היותו מיוצג כל העת, ולא טרח להשיב באופן סדור ומנומק לבקשות הזוכה, הוא יעמוד על בירור טענותיו ביחס להוצאות חריגות, כאשר הן נטענות בעלמא וכלאחר יד, בדיון אשר עניינו אחר ומבלי שניתנה לזוכה הזכות להשיב להן.  

ההלכה הכללית קובעת, כי רשם ההוצל"פ, אינו מוסמך להוסיף על פסה"ד המבוצע ולקרוא לתוכו את מה שלא  נכתב בו.

לטענת הזוכה החייבת יודעת היטב כי התנגדותו לביצוע ההמחאות בתיק האחר התקבלה וכי אין כל ממש בטענת הפרעתי; הזוכה מוסיף וטוען כי טענת הפרעתי הוגשה בחוסר תום לב תוך ניסיון להטעות את כבוד רשם ההוצאה לפועל; הבסיס לטענת פרעתי בהליכי הוצאה לפועל נמצא בסעיף 19 לחוק; עיקר טענת החייבת במסגרת בקשתה לפירעון החוב הינה באמצעות טענת קיזוז.

צד ג' הוקמה על יסודות החייבת, תוך קיום זהות מוחלטת בניהן כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי צד ג' נועדה לשם הברחת נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק של החייבת כלפי הזוכה.

בין הצדדים, כיום, החל הליך משפטי נוסף, אשר בין היתר עניינו לקבוע האם החלטת הממונה בעינה עומדת, האם נפקות ההחלטה הינה בטלותו של פסק הבוררות, אשר קיבל תוקף של פסק דין והאם כתוצאה מכך יהא על החייבת לשאת בתשלומים נוספים לזוכה או שיהיה על הזוכה להשיב כספים לחייבת; מצויים אנו בסיטואציה לפיה שתי ערכאות נדרשות לדון בסוגיות דומות, אשר ההשלכות יכולות להשפיע, בסופו של יום, על היחסים בין הצדדים וביחוד על התנהלות תיק ההוצאה לפועל, ועל הקביעות ביחס לחיובים שעל כל צד לשאת. כאשר אין להתעלם מהעובדה, כי הזוכה בעצמו מודע להשלכות האפשריות של התביעות המתנהלות בפני בית המשפט – כך שעתר לסעדים שהענקתם יכול שתאיין לחלוטין נפקותו של פסק הדין המבוצע בתיק זה.

טענת הפרעתי תוכרע בהתאם להחלטת בית המשפט לענייני משפחה שתינתן בסופו של יום: יורה בית המשפט לענייני משפחה על ביטול צו העיקול ביחס לרכיב זה - הרי שיוסר עיכוב ההליכים ביחס לרכיב זה ויהא על החייבת לשלם את הכספים לידי הזוכה, ואם יורה בית המשפט על מימוש העיקול והעברת הכספים לידי בן זוגה של החייבת – תתקבל בקשת החייבת בטענת פרעתי וזו לא תהא היא עוד חייבת למלא אחר פסק הדין ביחס לרכיב זה.