הואיל והצדדים לא השכילו לגבש הסכם גירושין כולל בהתאם לעקרונות וההסכמות שהתגבשו, מחליט בית הדין ליתן פסק דין חלקי בנושאים שהתבררו לפניו: על הצדדים להתגרש זה מזו בגט פיטורין; על הצדדים לראות טובת ילדיהם נגד עיניהם, ולשתף פעולה ולמלא אחר הוראות הגורמים המקצועיים; הילדים ימשיכו ללמוד ולהתחנך במוסד חינוכי המזוהה עם אותו זרם חינוכי בו למדו עד עתה; בית הדין ממנה שמאי להעריך את שווי שתי דירות הצדדים; בית הדין חוזר ופונה לצדדים לסיים כל המחלוקות ביניהם במסגרת הסכם גירושין ולהביא הליכים אלה לסיומם.

בית הדין פסק כי הבית של הצדדים יוצע למכירה למרבה במחיר, והצדדים יתחלקו בתמורה שתתקבל, כפי החלקים שביה"ד קבע שלאישה יהיה 2/3 מהזכויות בחלקה ובבית ולבעל לשעבר 1/3. ולכל אחד מהצדדים זכות ראשונה לקנות את הבית במחיר הגבוה שיוצע עבור הבית. בית הדין מאפשר לצדדים למכור את הבית בעצמם תוך שלושה חודשים. אם הבית לא ימכר בתקופה זו בזכות כל אחד מהצדדים לבקש שביה"ד ימנה כונס נכסים למכירת בית הצדדים.

בית הדין מאמץ את חוות דעתו של רו"ח דותן, ולפיה, על הבעל לשלם לאישה את תשלומי האיזון שנקבעו על ידו. מתשלומים אלו ינוכו דמי השכירות הראויים אותם חייב בית הדין את האישה בגין מגוריה בדירת הצדדים בהחלטות קודמות.

הבעל חייב בכתובה ובתוספת הכתובה במלואה. לעניין הצמדת תוספת הכתובה ושמירת ערכה הריאלי - יש להצמיד תוספת כתובה.

בית-הדין רוצה לציין שעוד בדיון הראשון הסכימו הצדדים שבית-הדין ידון על-פי עקרונות חוק יחסי ממון. בזה הביעו דעתם שהסכימו לדון על-פי חוק המדינה ולא על-פי דין תורה. בהסכמת הצדדים לדון על-פי חוק המדינה נוצר תנאי הלכתי שבית-הדין יכול לדון על כך מכוח ההלכה שכל תנאי שבממון קיים והם קיבלו עליהם בהסכמתם שבית-הדין ידון על-פי חוק, ולכן בית-הדין ידון על-פי החוק. האישה לא הפסידה מתנותיה (למרות מעשה הכיעור) ויש לחלק את הכספים ממכירת הדירה בחלקים שווים, לאחר סילוק חוב המשכנתא ושכר טרחת כונסי הנכסים.

העובדה שחלק מן הנכסים שבמחלוקת רשומים על שם צדדי ג', אינה יוצרת מחסום המונע מבית הדין לברר ולהכריע במחלוקות שבין הצדדים עצמם, וככל שלא יהיה שיתוף פעולה על ידי הצדדים השלישיים בבדיקות שיידרשו, ייתן בית הדין צווים מתאימים. אם יהיה צורך, יאפשר בית הדין למבקשת לפנות לערכאה המוסמכת על מנת לקבל סעדים כלפי הצדדים השלישיים.