לספרי הזוכה עשויה להיות משמעות ראייתית, בתקופה שלאחר מתן פסק-הדין, ככל שהתקבלו תקבולים בחשבון החייב, ואלו לא עודכנו בדף החשבון בתיק ההוצאה לפועל. הרישומים שביצע הזוכה בחשבון החייב בנוגע לכספים שקיבל ממנו מהווים משום הודאת חוץ של בעל דין, לגבי מצב חשבונו של החייב כלפי הזוכה.

דווקא בשל מצבו הרפואי של החייב ולאור לעובדה כי החייב לא פועל לקיום צו התשלומים בתיק זה ולאור העובדה כי החייב לא הצליח לסתור את החזקה כי עסקינן בחייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, כדי לדחות בקשתו של החייב להסיר ההגבלה. 

במקרה דנן נקבע, בין השאר, כי מקום בו קיימות הוראות פרטניות לגבי פינוי מושכר במספר ימים קטן מ- 21 ימים היה על הזוכה לעתור בבקשה טרם מסירת האזהרה לחייב. נמסרה האזהרה וננקב בה מועד לפינוי יש לפעול על פי הוראות 64 לחוק, העוסק בהוראות פרטניות לפינוי מושכר.

הזוכה לא יכול להיפרע מן החייב באמצעות הליכי הוצאה לפועל, שכן החוב נשוא תיק זה נוצר לפני מתן צו הכינוס בהליך פשיטת הרגל, ומשכך עליו להיות מוסדר על דרך הגשת תביעת חוב במסגרת הליך פשיטת הרגל.

התקנות קבעו שיעור שכר טרחה מדורג, ההולך וגדל ככל שמתקדמים ונמשכים הליכי מימוש המשכנתא. תכלית העניין היא לעודד את פירעון החוב באופן ששכר הטרחה נמוך בתחילת ההליך, ושיעורו עולה בחלוף הזמן, וככל שהכונס פועל בתיק. תכלית נוספת היא שמירה על זכויות הנושים לגבות את הסכומים אשר מגיעים להם מהחייבים.

רשם ההוצל"פ אינו מפעיל שיקול דעת באשר לבעלות "האמתית" במקרקעין, בין במובן הקנייני, ובין, כמו כאן, כאשר שיקול הדעת נוגע לנפקות וליישום פסק דין בהקשר זה, כי אם הוא מצווה לפעול על פי המבחן הפורמאלי והחד משמעי של היות המקרקעין רשומים על שם החייב או שאינם כאלה.

כבר ניתנה החלטה לאחד תיקיו של החייב ולהכריזו מוגבל באמצעים, החייב נושא בצו החיוב כסדרו ופועל בהתאם להחלטות רשמי ההוצל"פ בתיק האיחוד, אך אין מנוס מקביעה כי אין בתיק האיחוד כל תועלה ככל ויוותר על צו חיוב בסכום הקבוע היום ובטח ככל ויופחת.

במקרה דנן, נקבע, בין השאר, כי באשר לרכיב שכר הטירחה לפי החוב שבפיגור החישוב שהוצג אינו נכון.

אין זהו המקרה הרגיל של חייב נטול כל זיקה לחול המבקש לצאת מן הארץ לנסיעה עסקית. השאלה הינה האם די בזיקה זו על מנת להותיר הצו על כנו, או שמא כפי שטוען החייב אין די בכך ויש מקום להורות על ביטולו הגורף של הצו. בד בבד יש לשקול את העובדה כי החייב משלם בתיק המזונות. לאחר שבחנתי טענות הצדדים במקרה שבפני, ולאחר שעיינתי בפסיקה שסקרתי מסקנתי היא כי עצם קיומן של זיקות אלה אינו בהכרח מלמד כי החייב עומד לעזוב את הארץ מבלי לפרוע ולהבטיח את חוב המזונות, אולם קיומן של זיקות אלה לטעמי מטה את כפות המאזניים לטובת הבטחת מזונות הקטינים על פני זכותו של החייב לחופש התנועה.