בין השאר נקבע כי כריכת מזונות האישה בתביעת הגירושין, נעשתה כדין והיא כנה. לבית הדין הסמכות הייחודית לדון במזונות האישה.

הנראה הוא שאכן יש את הראיה שנכנסו זה אחר זה מתוך תכנון משותף באופן הנראה שכוונתם לעבירה ונחשב דבר מכוער. הסבר האישה שהביקור בדירה נועד על מנת לבדוק אפשרות לשוכרה אינו מסתבר. השהות הארוכה ששהו בדירה כמו גם הגעתה לדירה לפני בעל הדירה, עדות החוקרים שהנחשד בחן עם יש מעקב אחריהם ואופי הקשרים שהיו ביניהם, מטילים ספק גדול בהסבר שנתנה האישה לשהותה בדירה.

נקבע: הבעל זכאי לקבל סך של 21.705% מערך הדירה עוד קודם סילוק המשכנתא; שאר הסכום שהינו 78.295% מערך הדירה יחולק בין בני הזוג בחלקים שווים לאחר סילוק המשכנתא שנותרה; בנוסף, לאור כל הנסיבות יש לחייב את הבעל לתת לאשתו פיצוי בסך 36,000 ₪.

ביה"ד נוכח כי לפנינו אישה "שעושה מעשה זמרי ומבקשת שכר כפנחס". בהתנהגותה הנ"ל גרמה להרס חיי הנישואין, ולמרות שהיו נשואים רק כארבע שנים, ואין להם ילדים, היא רוצה לעשות "עושר שלא במשפט" לצאת מהנישואין עם רכוש רב ולקבל מחצית מהדירה, וכן זכויות במניות הבעל שקיבל אותם לפני שנישאו, למרות שלא השקיעה בהם כמעט כלום.

לדעת בית הדין, עם חתימת התובעת על הסכם זה בו קיבלה את חלקו של הנתבע בדירה שהוא כאמור למעלה מסך כתובתה, אין בסיס בהלכה לקבל את תביעתה לכתובה. הנתבע ביצע את התחייבותו ובהתאם לכך חתומה היא על התחייבותה בסעיפים שבע ותשע להסכם לפיו מוותרת על כתובתה ואין להם שום טענות זה על זה מכל מין וסוג שהוא.

ביה"ד דוחה את תביעתו של הבעל לגירושין, וזאת לאור דרישתה של האישה לפעול להשבת שלום ביתה ולאור העובדה שבמצב הדברים הנוכחי בו הבעל חי עם אישה אחרת – לא ניתן לבחון כדבעי את הסיכוי להשבת שלום ביתם של הצדדים על כנו.תביעת האישה לשלום בית נדחית לאור הספק בכנות תביעתה של האישה. ביה"ד ממליץ לצדדים לגבש הסכם גירושין הוגן וכולל כדי לפתוח פתח תקווה לחיים טובים יותר לשני הצדדים. תביעת השלמת המזונות של האישה נדחית היות ולאור מערכת היחסים המתוארת בגוף פסק-הדין ולאור הספק בכנות תביעתה של האישה. ביה"ד מורה בזאת על ביטול הצו למדור ספציפי אשר ניתן בתיק זה. זאת ועוד, הדירה שבנדון גדולה ביותר ולאור חובותיו הגדולים של הבעל ולאור העובדה שאינו דר עמה – הרי ודאי שאין לחייבו במדור ספציפי זה.

סעיף 12(א) בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע: "הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על-ידי בית-המשפט". בשולי הדברים הוער כי החיוב במזונות ילד שהוריו יהודים הוא על-פי הדין האישי שהינו דין התורה. מתקבלת תביעת האב להפחתת מזונות הילדים עקב שינוי נסיבות.

בכל נישואין אזרחיים נוקטים רוב הפוסקים שמעיקר הדין הנישואין אינם תופסים. רק בגלל חומר אשת איש אנחנו מחייבים גט לחומרא, אבל כל זה אמור כשמדובר בנישואין ממוסדים, אבל כשמדובר במסגרת רופפת של נישואין כאשר עיקר הכוונה היתה לצורך סידור עבודה אין להחמיר ולהצריך גט, וזהו המקרה שלנו. טעם נוסף להקל שאין להצריך גט כי היו אלה נישואין ללא עדים. הם לא חיו במסגרת יהודית ולא היו עדים הכשרים לעדות בסביבתם.