ביחס להמצאת כתבי בית דין, הקרבה המשפחתית צריכה להיות בעלת זיקה מובהקת למגורים משותפים, באותה דירה ממש, על מנת להחיל את חזקת המסירה לפלוני, באמצעות בן משפחה "הגר עימו".

מבחינת העיקרון של מעשה בי-דין הרי שנכון יהיה כי באותם מקרים שבהם טענותיהם של צדדים נדחו בשל אי עמידה בנטל אשר נקבע בפסיקה במבחן מהותי, לא יותר לעשות מקצה שיפורים.

נמצא לראוי לעשות שימוש בסמכות המסורה לרשם ההוצאה לפועל בתקנה 126א לתקנות, וליתן הוראה, "בעניין אחר", הנראית צודקת וראויה בנתונים האמורים: התקבול יופקד לתיק שנפתח ראשון, מבין תיקי החייב.

במקרים שהחוב נובע מפסיקת מזונות, הדין הנוהג במשפטנו הוא, כי בכדי שניתן יהא לקזז סכום זה או אחר מחובו הפסוק של החייב, בגין הוצאות אותן הוציא עבור שירותים שונים, נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים, כדלקמן: האחד-הזוכה הסכימה, כי ההוצאות הנטענות תבואנה במקום דמי המזונות; האחר - הוכחה הוצאת ההוצאות הנטענות.

בין השאר דחה כב' הרשם הטענה כי הזוכה מחל לחייב על החוב.

נוכח הגישה הפרשנית המצמצמת את תחולתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר הרי שמשלא הוכיחו החייבים כי יש בידם זכות חכירה רשומה, הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר אינה חלה עליהם.  

כב' הרשמת קבעה כי במקרה דנן, תיק ההוצאה לפועל, נפתח כדין.

לא ברור עד תום האם הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט הנם כספים ש"נפסקו" לטובת החייבת כאן.כמו כן לא ברור האם המשכון שנרשם נרשם מכוח המחאת הזכות שהוצגה לעיוני, שכן יש לבחון האם בהתאם לה ניתן היה לבצע הרישום על כספי הפיקדון.עולה ספק האם מדובר בכספים שהופקדו על ידי החייבת כתובעת או על ידי הנתבעת בהליך האזרחי, לא ידוע מה הסכום שהופקד וכן האם ניתנה החלטה על ידי בית משפט באשר לכספים, היינו למי הזכות בהן –בהתאם לפסק הדין שניתן.

גבייה יעילה ומהירה של חיובי המזונות הינה אינטרס ציבורי ראשון במעלה, אשר משפיע אף על האינטרס הציבורי, שכן הוצאה לפועל אפקטיבית מגבירה את האמון בשלטון החוק. חוסר יעילות בהוצאה לפועל מביא לזלזול בכיבוד החוק וליצירתם של מסלולי "הוצאה לפועל" פרטיים אשר פוגעים פגיעה אנושה בשלטון החוק.חובה זו והאינטרס הציבורי הנלווה לה, אין הדעת סובלת כי קטינים יעמדו מול שוקת שבורה כאשר אב המשפחה מתחמק מחובותיו על-ידי חצייה של גבולות ממדינה למדינה.