מסמך הערבות שחתמו עליו צדדי ג' עונה על הגדרת "ערובה" ועל כן ניתן לבצעו לפי סעיף 83 לחוק ההוצאה לפועל.

הסמכות, לראות בבקשה שהגיש החייב בטענה אחת, כבקשה שהוגשה בטענה אחרת, נתונה מכוח הוראת תקנה 126א לתקנות ההוצאה-לפועל, המקנה לרשם ההוצאה לפועל את הרשות "בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק... ככל שייראה לו צודק".

בקשת החייב להקטנת תוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין תקופת 22 השנים שחלפו מיום פתיחת תיק ההוצל"פ ועד היום נדחית, הן בשל כך שלרשם ההוצל"פ אין סמכות לדון בבקשה כזו, הן מאחר שהבקשה לא הוגשה במועד הקבוע בתקנה 106(ד) לתקנות ההוצל"פ והן משלא מתקיימים "טעמים מיוחדים" להקטנה המבוקשת.

נחה דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי צדדי ג' והחייב מהווים ישות כלכלית-עסקית אחת, וכי מטרת הקמת צדדי ג' – אשר הוקמה חודשים ספורים לפני שהחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים - היא, בין השאר, לסייע בידי החייב לחמוק מנושיו. במצב דברים זה, קיימת הצדקה לסטות מהעיקרון בדבר אישיותה המשפטית הנפרדת של כל אחת מצדדי ג' כחברה ולהורות על הרמת מסך אשר תאחד בין פעילות החייב לפעילותן, וזאת על אף שהחייב אינו בעל מניות או מנהל אצל מי מצדדי ג'.

כאשר צד שלישי מקבל צו עיקול שהוצא כלפיו בתיק הוצל"פ על כלל נכסי החייב שבידי הצד השלישי, על הצד השלישי למסור למנהל לשכת ההוצל"פ בתוך 10 ימים מיום המצאת הצו לידיו הודעה המפרטת את הנכסים הנמצאים בידו ביום קבלת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך 3 חודשים מאותו יום. בנוסף וכאשר הגיע לידי צד שלישי נכס של החייב בתוך 3 חודשים מיום המצאת הצו לצד שלישי, על צד שלישי להודיע גם על כך למנהל לשכת ההוצל"פ תוך 10 ימים מיום שהנכס הגיע לידי צד שלישי.

בנסיבות המקרה, אין ספק שמדובר בחוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס נגד החייב, ועל כן לא מדובר בחוב בר תביעה. רשם ההוצאה לפועל לא קיבל טענת החייב שהיה על הזוכה להגיש תביעת חוב ומשלא הגישה תביעה שכזו, לא מגיעים לה מזונות.

הקביעה אינה נסמכת על לשון פסק הדין, על הגיונו, או על תכליתו. אין כאן שום שימוש בכללי פרשנות מהותיים; הפרשנות הנכונה והראויה בנסיבות העניין היא זו העומדת לצד הזוכה המחייבת הטלת חיוב ריבית על המזונות וההוצאות החריגות עבור התקופה שלפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

לא מצאתי, כי ההסכם הנטען, אף לו הוגש כהסכם מוגמר ותקף מכל ההיבטים, מהווה הסכם שיש בו אך כדי להסדיר את אופן ביצוע פסק הדין בתיק זה, היינו את אופן ביצוע פינוי החייבים מן המקרקעין, אלא יש בו כדי לשנותו לחלוטין.מכל האמור לעיל, משמצאתי כי אין בסמכותי לדון בטענות החייבים ולהכריע האם אכן נכרת הסכם בין הצדדים ובאם כן- האם הסכם זה מוביל למסקנה כי אינם חייבים עוד למלא אחר פסק הדין, הנני דוחה את בקשת החייבים בטענת הפרעתי.

בשים-לב לעובדה לפיה אין כל תועלת כלכלית בגביה חודשית בת 1 ש"ח, הרי שככל שישלם החייב עתה סך של 24 ש"ח, יעוכבו ההליכים כנגדו בתיק זה לשנתיים הקרובות.