החיוב בדמי מזונות מהווה חיוב חשוב ועיקרי. דמי המזונות מטרתם לספק משענת לצרכי הקטינים ומהווה לכשעצמה זכות סוציאלית.

ההכרה בחשיבות החיוב בדמי מזונות, ניכרת אף במספר רב של חוקים בהם המחוקק בחר ליתן להם משקל מיוחד, כך גם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 , חוק ההוצאה לפועל נתן עדיפות לגביית חוב המזונות על פני גבייה של חוב אחר. כך אנו למדים מסעיפי החוק השונים; כך לדוגמה - לא חל חוק הגנת השכר על עיקול משכורת של חייב במסגרת חוב מזונות.  אשר על כן, הנני סבורה כי הוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים אינן חלות על עיקול המוטל לצורך גביית דמי מזונות. 

תשלום בגין ועד אינו מתבצע כחלק מתשלומי החובה למוסד החינוכי, אלא מהווה תשלום בגין השתתפות הקטין בפעילויות חוץ לימודיות, היינו פעולות גיבוש פעולות חברתיות, השתתפות במתנות חג, במתנות ימי הולדת והוצאות מסוג הזה; לעניין טענת החייב כי יש לקזז מחצית מענק הלימודים, המשתלם לידי הזוכה מאת הביטוח הלאומי בראשית כל שנת לימודים מהוצאות החינוך אותן הוא נדרש לשלם:  טענת הזוכה לעניין זה היא כמדובר מענק שניתן לה עצמה, מתוקף היותה אם חד הורית ולצורך רכישת ציוד לימודי בפתיחת כל שנת לימודים.

"חטאו" של הזוכה הינו בכך שלא פעל לאישור פסק הבוררות במועד מוקדם יותר, כך נמנעה ממנו האפשרות לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב ולהתחיל בהליכי גבייה כנגדו בשלב מוקדם יותר.  כמו כן  שגה הזוכה בהעמדת מלוא החוב לפירעון מידי וזאת בניגוד להוראות הסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין; לאחר שהחייב יעמוד בשני תשלומים יוכל להגיש בקשה מנומקת לביטול העיקולים שהוטלו בטרם מסירת האזהרה. 

נשאלת השאלה, בדבר זכות הזוכה לעמוד על המשך הליכי גביית מלוא סכום החוב בתיק, במקרה בו החייב שילם חלק מהסכומים על פי הסכם הפשרה (אשר פרשנותו היתה שנויה במחלוקת)-בסמוך לאחר אישור ההסכם, חלק מהסכומים - בסמוך לאחר הגשת הערעור, ויתרת הסכומים- בסמוך לאחר הכרעה בערעור; האם עמידת הזוכה על מימוש הזכות לגביית מלוא סכום החוב בתיק, בגין האיחור בתשלום חלק מסכומי הסכם הפשרה, בעוד שממילא נכון להיום, סכום הפשרה שולם במלואו בפועל (וטרם הגיע מועד תשלום כל סכומי הפשרה), הינה התנהלות תמת לב, או שמא, כטענת החייב, מדובר בהתנהלות בחוסר תום-לב, שבגינה יש לסגור את תיק ההוצל"פ, ולקבוע כי הסכם הפשרה בוצע?

אין הצדקה להשאיר בידי החייב דירת פאר שלא ניתן לממש מתוכה את החוב. הגנה כזו פוגעת באינטרס לגיטימי של הנושים ומפרה איזון ראוי בין שני האינטרסים.

המחלוקות העולות מכתבי בי-הדין והמסמכים שצורפו להם סבות על תשלום דמי מזונות הילדים, חיוב החייב בעלות טיפול פנים עבור אחד הקטינים, חיוב החייב בתשלום מנוי למועדון ספורט לקטינים, חיוב החייב בתשלום לימודי קטין בביה"ס התיכון האקסטרני "אנקורי" וחיוב החייב בתשלום עבור אבחון שנעשה לקטין אצל פסיכולוגית חינוכית; טענות החייב הועלו במסגרת טענת "פרעתי", כאמור, כאשר על הטוען שמילא אחר פסק הדין, מוטל נטל השכנוע ונטל הראייה. 

החייב טוען כי  היות ושילם את מלוא הסכום לזוכה, דבר שאין עליו מחלוקת, שכן כך גם טוען הזוכה, אין עליו לשאת בתשלום הוצאות האגרה. לחילופין טוען כי במידה ואכן עליו לשאת בנטל תשלום האגרה, אין מדובר בתשלום הסכום המלא שכן על הזוכה לשאת בחלק גם כן; אין המדינה מחויבת באגרות בהליכים משפטיים, לרבות הליכי הוצאה לפועל ומשכך מבקש להורות על ביטול הליכי הגביה ו/או כל דרישת תשלום אגרה שהופנתה למי מן החייבים.

חזקה על החייב שידע על ההליכים המתנהלים נגדו בתיק הוצל"פ למן היום שבו קיבל לידיו את כתב האזהרה בתיק ואולם מאחר וגרסתו של החייב בנוגע למועד שבו ידע הלכה למעשה על הבקשה לעיקול והחלטה לממש לא נסתרה, לפיכך יש מקום לדון בבקשת החייב כאילו הוגשה במועד, בין היתר על מנת לאפשר לחייב למצות את טיעוניו בסוגיה.

נהוג להבחין בין זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה איננו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש, בכתב או בעל פה, בקיומו של חוב כספי שהוא חב לחייב; זכות קיזוז קיימת תגובש גם כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהייתה בין הזוכה לחייב והכוונה היא לפסק דין שניתן לטובת אותו חייב נגד אותו זוכה.

כשברור ששווי הנכס יותיר לאחר סילוק החוב לנושה המובטח קופת כינוס לחלוקה בין הנושים - ומתוך הנחה כי אין תמריץ למיקסום התמורה - על הנושה המובטח להגיש בקשה לבית משפט של פשט"ר להמשך הליכי מימוש, לה יצורפו כמשיבים כנ"ר ונאמן, יפורטו שווי  הנכס, יתרת חוב לסילוק לנושה המבוטח וכיו"ב, ורק לאחר שבית המשפט ייעתר לבקשה ויגדיר  את אופן הפיקוח של הנאמן והכנ"ר על הליכי המימוש, ימשיך הנושה המובטח במימוש הנכס.