בין השאר נקבע כי ההלכה הפסוקה הקנתה לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליתן סעד של הרמת מסך בנסיבות בהן הוכח כי קיימות ראיות עובדתיות לקיומה של זהות כמעט מוחלטת בין החברה החייבת לחברה אחרת הקשורה אליה במסגרת "אשכול חברות".

במקרה דנן, המחאת הזכות האמורה אינה עומדת הן בדרישות הצורניות והן במהותיות. המחאת זכות כמסמך עצמאי הינה חוזה לכל דבר ועניין, שיכול ויכיל זיקה לחוזה נוסף וככזה חל עליו חוק החוזים (חלק כללי).

כידוע, הדין מאפשר לחייב להעלות טענת קיזוז במסגרת בקשתו בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, אך בפסיקה נקבע שרק "טענת קיזוז קיימת" (להבדיל מ"טענת קיזוז נטענת") מצויה בסמכות רשם ההוצאה לפועל ועשויה לשמש בסיס לטענת פירעון.

הסמכות לדון בטענת קיזוז לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק, אולם הלכה פסוקה היא שבמסגרת טענת "פרעתי" ניתן להוכיח גם טענת קיזוז.  

אין בניהול חשבון משותף כדי לבסס שליחות בין בני הזוג, וכי על התובע, האוחז בשיק, המבקש לחייב את בן הזוג שאינו חתום על השיק, להוכיח פוזיטיבית את קיום השליחות בין בן הזוג שאינו חתום, כשולח, לבין זה החתום על השיק כשלוח.

מהראיות שהוצגו על ידי צד ג', עולה תמונה ברורה, ולפיה, החייב הוא שהחל בביצוע העבודה עבור צד ד', תוך סיכום ברור ולפיו החייב יבצע את העבודות כקבלן משנה, וצד ג' תהא זכאית לתשלום 12% מהתמורה בגין הפרוייקט; סיכום זה לא יצא אל הפועל, שכן בהעדר רישום החייב כקבלן, ובהעדר מימון מתאים, לא עלה בידי החייב לבצע את העבודות, וזאת ימים ספורים לאחר שהחייב "החל" בביצועה.

מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.                                

החייב הגיש בקשה לסגירת תיק ולפיה אינו חב בתשלום החוב, מכאן כי הנטל להוכחת טענה זו מוטל על כתפיו, וכיצד ביקש החייב להרים את הנטל? 

פתיחת תיק הוצאה לפועל, עת ידוע לזוכה, כי בכוונת החייבת לשאת בתשלום החוב, עת החייבת היא זו אשר פנתה לזוכה על מנת להביא להגדלת התשלום ולאחר שהתקיימה הדברות בין הצדדים באשר לתשלום הנדרש ואשר העידו בפרוש על רצון וכוונת החייבת לשאת בתשלום החוב, אינה עונה על הדרישה "להפעיל כוחות משפטיים בדרך מקובלת ובתום לב.