נקבע כי דירת הצדדים שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים, ותמורתה תחולק בין הצדדים בחלקים שוים, בכפוף לאמור להלן. על הצדדים וכונס הנכסים לפעול למכירת הדירה לא יאוחר מתחילת חודש מרץ 2004. במידה ולא תמכר עד לתאריך זה, תחוייב האישה בתשלום דמי שימוש בגין חלקו של הבעל החל מחודש מרץ 2004. מחלקו של הבעל בדירה יש לנכות סכום של 40,000 ש"ח שישא הפרשי הצמדה החל מחודש נובמבר 1999. וכן סכום נוסף של 10,000 דולר שישולם לאישה כפיצוי. המטלטלין, ובכללם התכולה ומכונית הצדדים, תחולק בחלקים שוים, ובהעדר הסכמה יכריע בית-הדין על אופן החלוקה. חסכונות, קופות גמל, זכויות, קרנות השתלמות, ביטוחים, אף אם רשומים ע"ש אחד הצדדים, יחולקו בשוה בין הצדדים, וזאת על-פי הודאתם ובקשתם. שאר התביעות ההדדיות נדחות.

כריכה מאוחרת אף היא כריכה כדין, ואין באיחור כשלעצמו כדי ללמד על חוסר כנות. על כל פנים, ב"כ הנתבע לא הצליח להוכיח, בנסיבות ענייננו, כי הכריכה המאוחרת נבעה מחוסר כנות או ממטרה זרה אחרת. תביעת הגירושין הינה כנה. הבקשה לפירוק שיתוף בדירת הצדדים ובתכולתה, נכרכה כדין ובכנות.

עם פטירת הגרוש התביעה הינה בין הגרושה לעזבון או יורשי העזבון, ומשכך עם פטירת המנוח פקע גם מינוים של כונסי הנכסים שנקבעו בהסכם הגירושין, שהרי סמכותנו היא כל עוד יש לבית-הדין סמכות לדון בעניין זה, ולפיכך נראה שבקשתם הראשונית להוראות נעשתה בחוסר סמכות. ומשכך יש מקום לקבוע שאין כונסי הנכסים זכאים לשכר על פעולותיהם למימוש ההסכם, ובפרט שלא הביאו הכינוס לסיומו הסופי. עם מתן פסק-דין זה סוגר ביצת-הדין את תיקי הצדדים. 

אף האישה, על-פי דבריה, הבינה כן, שלא מגיעים לה מזונות בגין תקופה זו ולכן לא פנתה להוצאה לפועל בתקופה שעבדה. אף את שיעור חוב המזונות שהאישה מחלה לבעלה במסגרת ניסיון שלום הבית אין לחייב את הבעל, במידה ולא נמחקו לחלוטין מתיק ההוצאה לפועל, במועד בקשת האישה לסגירת התיק. על-פי המתבאר, אין להגבות לאישה את דמי מזונותיה אלא בגין התקופה שלא השתכרה מאז מחלה את חוב המזונות לבעלה.

אחר שהתנסתה האישה לדור עם חמותה והניסיון לא עלה יפה, טענה זאת מתקבלת, כמבואר בתשובה, אפילו אם הדבר כרוך בהוצאות שכירת מדור חילופי לזה שהיו יכולים לגור בו ללא תשלום. מסקנת בית-הדין, שיש הצדקה לעזיבת האישה את הבית וגם אם עשתה כן שלא בהסכמת הבעל, כנטען על ידו, אין זה פוגע בחזקת חיובו במזונות. על דרך הכלל, בניין התא המשפחתי והקשר בין בני זוג קשה לו להיבנות באופן תקין וטוב בכפיפה אחת עם משפחת מי מבני הזוג וגם מקרה זה אשר לפנינו אינו יוצא מהכלל. לפיכך הבעל מחוייב לדור עם אשתו בנפרד ממשפחתו. חיוב זה קיים גם אם בתחילת נישואיהם גרו עם הוריו. על הבעל לעשות גם מאמץ נפשי, על מנת שיוכלו הוא ואשתו לבנות את חיי המשפחה שלהם בצורה בריאה ושלימה. 

הבקשה אושרה לראשונה על-ידי ההרכב הקודם. מאוחר יותר ניתנה החלטה המבטלת את אישור היהדות. החלטה זו ניתנה על-ידי דיין יחיד בפגרה עקב דחיפות העניין, לאור פניית מחלקת הנישואין ברבנות נצרת עלית. בהמשך, נידונה הבקשה שוב בהרכב הנוכחי. לאחר שמיעת הראיות ועיון בחומר שבתיק, מחליט בית-הדין כי אין די ראיות כדי לקבוע בוודאות שהמבקשת הינה יהודיה, ולאור זאת בית-הדין מבטל את אישור היהדות.

בית-הדין מביע משאלה כי הצדדים – האב עורך-דין והאם רופאה מומחית – יתעשתו ויגיעו להסכם מושכל בכל העניינים השנויים במחלוקת ביניהם, ובמיוחד בכל הקשור למשמורת הקטין והסדרי ביקוריו בישראל ומחוץ לישראל. בית-הדין סבור כי הדבר אפשרי ומחוייב המציאות. כל אפשרות אחרת תגרור את הצדדים ואת הבן הקטין לסבך של בעיות מורכבות, וחובה על ההורים להימנע מכך. עוד נראה לנו כרצוי וחשוב, לטובת הילד ולטובת שני ההורים כאחד, כי יתקיים דיון בהקדם בעתירה שהגישה האישה לבג"ץ, ותינתן בה הכרעה לכאן או לכאן.

לבית-הדין אין ברירה אלא לקבוע כי אין פני האישה לשלום, ולמסקנה המתבקשת מכך כי יש לדחות את תביעת האישה לשלום בית, וכפועל יוצא מכך, אין לחייב את הבעל במזונותיה.לאור הנ"ל ולאור הפירוד הארוך (שנתיים וחצי), יש מקום לחיוב האישה בגט, כדין בן זוג המעגן את זולתו ללא סיבה מוצדקת המקובלת על בית הדין. בית הדין פונה לאישה לקיים החלטה זו לאלתר, ללא שהיות או עיכובים נוספים.

במקרה זה האמין בית-הדין לבעל והאישה חייבת לקבל גיטה הרי שהבעל לא חייב במזונות ומדור האישה.