לא אחת מצוי שבני זוג אינם נחושים בדעתם להתגרש ומגישים תביעה רכושית על מנת לשמור על זכויותיהם בלבד, ולא מתוך נחישות או השלמה להליך גירושין שהוא הליך אל חזור ביחסים בין בני זוג. מאידך, לא ניתן להתעלם מההליכים המתמשכים המראים על השלמה ובשלות להגיע לגירושין, ובפרט כאשר הם מלווים בעובדות המצביעות על ניתוק הקשר הזוגי, כמו במקרה דנן, בו הבעל הביא בת לעולם מאישה אחרת לאחר נתק של כארבע שנים מאשתו הראשונה.

המלצת המומחה לפיה המשמורן על הבנות יהיה האב. האב צריך להוכיח את עצמו בטיפול בבנות כראוי, ולאפשר קשר סדיר וטוב עם האם. שירותי הרווחה יעקבו מקרוב אחר תפקודו של האב. באשר להסדרי ראייה, בית הדין מאמץ את המלצות תסקיר שירותי הרווחה, ונותן להם תוקף של פסק דין. תוכל האישה להוכיח את יכולתה במסגרת בדיקה מקצועית על מנת לאפשר לה להיות משמורן ראוי. בית הדין ממליץ לצדדים להתגרש, על מנת למצות הליך נאות של גירושין מתוך הסכמה ברוח טובה.

האם עברה להתגורר בכפר יחזקאל ליד אמה, כל נסיעה היא כשעה כ – 50 ק"מ בכל כיוון.

האישה נמצאת עם איש אחר עד היום ממש ואף היתה עם איש נוסף בעבר. הבעל הגיש התכתבות של האנשים הנ"ל עם האישה המגלים ומעידים על הדבר. האישה מודה בדבר, ומודעת לכך שהיא אסורה עליהם. הבעל טוען שהאישה נמצאת עם האיש הנוכחי כל העת. בית הדין הרבני הבהיר לצדדים כי לא ניתן לסדר גט על-פי ההלכה באם גרים הצדדים באותה דירה. הבעל טען כי האישה רעתה בשדות זרים והרסה את הבית, ואין זה מוצדק שהוא יעזוב את הבית.