יש לקבוע כי תביעת הגירושין כנה, והעניינים שנכרכו בה נכרכו בכנות וכדין. הסמכות לדון בכל אלו, נתונה לבית-הדין הרבני.

משנדחתה תביעת הגירושין של הבעל, נפל עמה כל הכרוך בה. בעת הגשת תביעת הגירושין של האישה, כבר היתה תלויה ועומדת תביעת הרכוש של הבעל בבית המשפט. אין בידי בית-הדין הרבני איפוא, כל מנוס, אלא להורות על מחיקת תביעת האישה לחלוקת רכוש. 

מדובר בזוג הרחוק מאד ממסורת היהדות, ואת הריחוק הזה הם הפגינו בעצם ההזדקקות לנישואי פרגוואי בניגוד למקובל אצל רוב רובו של הציבור, ובזה הם מוכיחים שאין פניהם לנישואין של ממש. אולם לפי כמה מהטעמים שכתבו הפוסקים עולה שגם במקרה שלפנינו יש לעשות גט לחומרא.

במקרה זה האמין בית-הדין לבעל והאישה חייבת לקבל גיטה הרי שהבעל לא חייב במזונות ומדור האישה.

בית הדין מתרשם שלא ניתן לצקת תוכן מעשי לתביעה זו, וזאת, בהיעדר גישה נבונה ולאור האווירה העכורה שנוצרה בין הצדדים בעקבות המלחמה אותה הם מנהלים.

לאור האמור מחליט בית הדין כי תביעת האישה לגירושין נדחית בהיעדר בסיס עובדתי והלכתי. תביעת הבעל לשלום בית נדחית בהיעדר גישה נבונה ונכונה כך שלא ניתן לצקת לתוכה תוכן מעשי.

.

כידוע וכמקובל, מאתיים זקוקים נקבעו בחלוקת דלהלן: מאה זקוקים כנגד הנדוניא שהכניסנה לו ומאה זקוקים כתוספת שמוסיף לה.

בשלב זה, אין בית הדין נדרש לדון בתביעת איזון המשאבים וחלוקת הרכוש. כל שעל בית הדין לדון הינו רק בתביעה להסרת העיקולים. מאחר והמבקש הגיש לב"כ תביעת גירושין וכרך בה את עניין חלוקת ואיזון המשאבים, לפיכך כל עוד לא נדחתה תביעת הגירושין זכאי הבעל לבקש צווי עיקול כדי להבטיח את תביעתו, וכן קיום פסקי הדין בעניין הרכוש, אם וכאשר יינתנו. האישה לא הוכיחה בשלב זה כי נגרם לה נזק ממשי כתוצאה מהעיקול, ואדרבה ב"כ הצהיר בדיון, כי אין ולא מתנהל כל משא ומתן למכירת דירת האישה, ואין גם כוונה כזאת.

החוק פתח מספר שערים בהיכל בית הדין לצורך אכיפת פסק דין לגירושין, והברירה בידי בעל-הדין להיכנס בשער הרצוי לו. אין לנעול בפניו שער זה ולכוונו לשער אחר דווקא. במקרה דנן, עומדים אנו בפני נעילת שער אחד בפני האישה, עקב תום עשר שנות המאסר. מן הדין שייפתח בפני האישה הכלואה בשבי הנישואין שער תקווה אחר לשחרורה מעולו של בעלה. באיזון בין זכויות היסוד של הבעל והאישה לכבוד ולחירות, יש להעדיף במקרה זה את האישה, הואיל ולזכותה פסק דין סופי של בית הדין לפיו יש לכפות על הבעל את מתן הגט.

בין השאר נקבע כי מהבחינה ההלכתית אין מקום לטענה כי הסכם הגירושין נערך תחת לחץ, ואין בטענה זו כדי לפגוע בתוקפו של ההסכם.

הבית כבר ניתן כבטחון לאישה במכלול טענותיה האחרות, ואינו יכול לשמש גם כבטחון לשובו של המבקש ארצה; הדירה המשותפת מעוקלת, לא ניתן לבטל את עיכוב היציאה מהארץ כמקובל, ולהבטיח את התייצבות הבעל בבית הדין על ידי עיקול נוסף על הדירה, שהרי "אין איסור חל על איסור" ואין עיקול חל על עיקול. צו עיכוב יציאה מן הארץ יבוטל בכפוף להתחייבות שני ערבים.