במקרה דנן, מדובר בכספים שהזכות להם על ידי העובד נתגבשה כבר, ולמעשה מונחים הכספים בקופה רק משום שטרם נעשתה הפעולה הטכנית של משיכתם על ידי החייב. בעקבות הטלת העיקול, נכנס הזוכה לנעליו של החייב וזכותו לקבל ולממש את הכספים המעוקלים.

במקרה דנן, סברה כב' הרשמת כי צד ג' לא עמד בנטל להראות כי היה קיים הצדק סביר לאי-העברת הכספים לתיק ההוצאה לפועל.

הזוכה לא פעל באופן סביר , ברי כי הזוכה קיבל את התקבול ששולם סך של 633 ש"ח המהווה את סכום לתשלום על פי הנקוב באזהרה , לכן היה עליו לנסות לפעול לגביית יתרת החוב סך של  211 ש"ח מאת החייב באמצעים אחרים -בטרם ינקוט בהליכים מבצעיים וזאת על מנת להיפרע מהסך הנ"ל בלבד ללא הפעלת הליכים מבצעיים ,דבר שהגדיל את החוב בתיק .

החייב אינו מתכחש לחוב וטענתו היחידה היא בפתיחת תיק ההוצאה לפועל שלא כדין יש כדי להטיל עליו תשלומי הוצאות מיותרות וזאת כאשר היתה לו הכוונה לשלם החוב באמצעות הכספים שיתקבלו ממכר הדירה, כפי שהודיע לב"כ הזוכה מספר פעמים על ידי מכתבים שנשלחו אליו - האחד – ביום 11.10.12, אשר תוכנו מעיד, לדבריו, כי בהתאם להסכם מכר הדירה ולאחר קבלת הכספים, ישולמו הפיצויים על ידי כונס הנכסים והשני - מכתב מיום 17.10.12 בו ביקש החייב מב"כ הזוכה להודיע לו בדבר ההסדר שהוצע לתשלום הפיצויים.

ככל שימצא כי חוות דעתו של המומחה שגויה בהתייחס לייחוס החבויות על פי פסקי הדין, לא כל שכן משאין עסקינן בתחום מומחיות שלא ניתן להסיק אותו מן ההיגיון, ראוי יהא לקבוע, כי לא יינתן משקל לחוות הדעת באותם הקשרים.

בשלב הראשון של הדיון לפי סעיף 48 לחוק שומה על הזוכה לשכנע, כי קיימים "נכסים מעוקלים" או "חובות", שלא הועברו על ידי הצד השלישי למנהל לשכת ההוצאה לפועל, בניגוד לחובתו לפי סעיף 47 לחוק. רק אם עלה בידי הזוכה לעשות כן, עובר הנטל אל הצד השלישי להראות, כי היה קיים "הצדק סביר" לפעולתו.

מהמפורט לעיל עולה שהחייב לא הרים את נטל הראיה להוכיח שינוי פסק הדין ו/או קיומו של ההסכם, ואף לא עמידתו הוא בתנאי ההסכם הנטען. על כן טענת החייב בעניין זה נדחית; לעניין טענת החייב למשמעות הסירוב להעיד את בנם של הצדדים, הרי שלא מצאתי בטענה זו כל ממש.

חזקה קיימת לאחר רישום העיקול, כי הזוכה יפעל להוצאת מיטלטלין בהתאם לעיקול הרשום כאמור וזאת כל עוד לא סילק החייב את חובותיו וכן עוד ההליך לא מעוכב.

עם זאת יש ליתן משנה חשיבות לכוונת החייבת כן לשלם את החוב במועד ונראה כי אם הייתה רושמת את שם ב"כ הזוכה באופן הנכון על גבי המעטפה ככל הנראה מעטפה זו הייתה מתקבלת אצל ב"כ הזוכה ולפיכך סביר להניח כי האיחור בתשלום היה בגדר "איחור מזערי כמה ימים בודדים לאחר יום 22.3.12 בלבד"; ב"כ הזוכה טען כי פסק הדין ניתן בהתאם לפרוטוקול ובו נקבע כי ככל והחייבת לא תעמוד בתשלום הסכום שיפסק במועד הליכי הוצל"פ יימשכו כסדרם בקשר למלוא החוב; הפרוטוקול וההחלטה הצמודה אליו ניתנו באות יום אך לפני שניתן פסק הדין. אכן מעיון בפרוטוקול עולה כי ככל והחייבת לא תעמוד בתשלום במועד הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם - בקשר למלוא החוב.