הנישואין הגיעו לסוף דרכם. מאחר והמציאות חזקה מכל דבר אחר, והזמן הממושך שהצדדים חיים בנפרד ובחלק מהזמן ניתנו צווי מניעה כנגד הבעל, כך שנוצרה מציאות של "מיני גירושין" בלתי-פורמלית. לנתונים מציאותיים אלה יש דינמיקה משלהם, ולכן בוודאי אף הבעל מבין כיום שאין מנוס מלפרק את מסגרת הנישואין הרשמית כאשר היא ריקה מתוכן מעשי והגיע העת להתחיל פרק חדש בחיים, ויפה שעה אחת קודם.

במועד לסידור הגט ולדיון בעניין, הבעל הופיע בלוויית אחיו, אך סירב לתת את הגט ואף סירב להשיב לשאלות בית-הדין. לדעת הרוב, במידה והבעל לא יציית לפסק הדין ולא ייתן גט לאשתו תוך חודשיים, ניתן לקרות לו עבריין ולהטיל עליו הרחקות. ניתנו הצווים הבאים: עיכוב יציאה מהארץ; אי קבלת דרכון ישראלי או תעודת מעבר; צו הגבלה המונע ממנו לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק, בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי.

סכום הפיצוי שנקבע על ידי בית הדין הרבני מותנה בכך שהאישה תיאות לקבל את עמדת בית הדין הרבני גם בשאלות נילוות. באם תעמוד האישה ובא כוחה על זכותה לערער בבית הדין הגדול באשר לזכויות אחרות, החלטתנו לגבי זכותה לפיצוי בדירה בטלה.

הצדדים חתמו על הסכם שלום בית וקיבלו זאת על עצמם בקניין בפני בית הדין הרבני. אף שהעובדת סוציאלית גיבשה עם הצדדים הסכמות אחרות ו/או נוספות והסכמות אלו לא קיבלו תוקף של פסק דין, אין כוחם יפה לבטל את ההסכם שאושר בבית הדין הרבני.

בנסיבות יצירת הקרע והתרחבותו בין בני הזוג ולנוכח העובדה שהבעל עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, ישנו חשש ממשי לעיגונה של האישה כך שהבעל ימנע מליתן גט לאישה או שיתנה את מתן הגט בתנאים שאינם על פי דין כך שהאישה תידרש "לשלם" תמורת קבלת גיטה וחירותה.

המבקשים מצהירים כי להם בת משותפת כבת שנה וארבעה חדשים שנולדה מחיי אישות מחוץ למסגרת נישואין לאחר שהתגרשו. הצדדים מבקשים פסק דין להכרת אבהות.

התפתח משבר אמון, ולאחריו פירוד וקרע עמוק. במשך השנים נעשו מספר ניסיונות להשכנת שלום על ידי מספר רבנים שעימם בני הזוג היו קשורים, אך גם הללו לא צלחו. תביעת התובעת לחייב את הנתבע במתן גט נדחית. הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה. ההיפך הוא הנכון. התברר לפנינו חלקה הרב של התובעת, בהבאתם של הנישואין הללו אל קיצם, לאור הנסיבות הללו אין לנו אלא להמליץ לצדדים להתגרש מתוך הסכמה. טוב יעשו הצדדים ובאי כוחם כי ינהלו ביניהם משא ומתן מואץ וענייני לצורך הבאת תיק זה לכלל גמר.

בין השאר נקבע כי אין כל בעיה לאב ואין כל סכנה לאב לפגוש את ילדיו, אם האישה תמשיך בדרכה, יקבע מועד לדיון בהעברת המשמורת.