לעו"ד לוי אין ולא הייתה כל סמכות לעכב ו/או לקזז את הכספים שהוחזקו על ידו כנאמן של רשם ההוצאה לפועל בתפקידו ככונס נכסים, לא את אלו שבהם היה עליו לעשות שימוש לשם תשלום מסים והוצאות כינוס לשם שכלול זכויותיה רוכשת, ולא הכספים האחרים. לכל היותר יכול היה במסגרת תביעה כספית כנגד הזוכה לעתור לקבלת עיקול זמני על כספים שיגיעו לזוכה בחלוקת קופת הכינוס. כל מהלך משפטי אחר בו נקט פסול, משולל יסוד ומהווה הפרה חמורה ביותר של חובותיו ככונס נכסים.

הגם החובה המוטלת, כאמור, על החייב לבסס טענת פרעתי, קמה חובה ראשונית על הזוכה לבסס החבות הנטענת כלפי החייב ולמצער כקבוע בפסק הדין, בעניינינו, ועל דרך הכלל יעשה הדבר על ידי הצגת שיק שחולל, פסק דין שלא קוים וכדומה. זוכה הטוען כי על חייב לשאת בעלות ששולמה, יבסס למצער את התשלום שבוצע בפועל ואם התשלום מותנה – יוכיח קיומם של התנאים.

לו היה הזוכה טוען כי יש לעקל מיטלטלין ספציפיים שכן הבעלות בהם היא של החייבת בתיק, גם אם פורמלית היא של חברה אחרת היה בסמכותי להורות על עיקול המיטלטלין, לו הייתי משוכנעת כי לכאורה אכן הצדק עם הזוכה. או אז, יכול היה הצד הנפגע לפנות לבית המשפט, שהיה מכריע בסוגיית הבעלות. אולם לא זו הבקשה שלפני.

יש להכריע בשאלה האם יש לראות בהחלטות שהורו על הגדלת קרן החוב בגין הוצאות חריגות שבמסגרתן נדחו טענות שהועלו על ידי החייב כנגד ההגדלות (בין אם במסגרת בקשה בטענת פרעתי ובין אם במסגרת בקשה להקטנת חוב או התנגדות להגדלה) מעשה בית דין  כפי שטוען ב"כ הזוכה; בענייננו לא מתקיים הכלל בדבר מעשה בית דין ביחס לבקשה העומדת בפני כיום , ולכן, יש לבחון את בקשתו של החייב לגופו של עניין .

פסק הדין ציין במפורש כי על נתבעים 1,2 -כאן החייבים , להרוס את מבנה החניה ממתכת ודק העץ שמעליו; החייבים צירפו בתגובתם זו תמונות צבעוניות , אך לא ברור מהתמונות האם מבנה החניה נהרס במלואו לרבות חלקי המתכת ודק העץ שמעליה; ככל שימצא כי צד מסוים לא פעל על פי הוראות פסק הדין והגיש בקשות סרק שלא לצורך, לא מן הנמנע כי יחויב הוא בהוצאות ניהול ההליכים שלא לצורך .

אין ליתן יד למקום בו תיק הוצל"פ הופך להיות "בנק" ובמסגרתו חוסך הזוכה "תוכנית חסכון" לאורך שנים מבלי לנקוט כל פעולה, בעוד שמצינו שעל הזוכה לעמוד על זכויותיו בתום לב, במהירות  וביעילות; סעיף 81א3((ה) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי "ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג)".

עסקינן בסמכות שבשיקול דעת ולדידי, אין מקום להטיל הגבלות חמורות הפוגעות בזכויות יסוד של חייב, טרם בחינה עניינית של כושר ההחזר החודשי שלו, על דרך של זימונו לחקירה כדין; תוצאתם של דברים מקיימת נאמנה את האיזון הקבוע בחוק ואף את הוראת סעיף 8(ב) לחוק, הקובעת כי "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור".

החייבת לא הרימה הנטל המוטל לפתחה להוכחת טענתה בדבר קבלת החלטת העיכוב טרם הושלם ההליך, עדותה של החייבת נתגלתה כרווית סתירות, בין היתר תקופת מגוריה בנכס והכרותה עם בעלה המנוח, התנהלותה במהלך הליך הפינוי, גיוס הכספים, התערבות צדדי ג'. עדותו של עו"ד סני חורי התבררה כעדות סברה ועדות מפי השמועה; לרשם ההוצאה לפועל מוענק שיקול הדעת במסגרתו תוכרע השאלה אם ובאיזה מידה יש להחזיר את מצב הדברים לקדמותו. המבחן המנחה להפעלת הסמכות מונחה ביחס לשאלה האם ביטול פסק הדין יביא להשבת המצב לקדמותו.

על החייב להמנע מלהעלות טענות ביחס אליהן כבר יש הכרעה, שאם לא יעשה כן, יהא צפוי להוצאות; ר' ההוצאה לפועל אינו מוסמך להורות על השבת כספים או קיזוז מחיוב שוטף ככל שנעשה חיוב ביתר ניתן להורות על קיזוזו מחוב עבר , ביחס לקיזוז מחיוב עתידי יהיה מקום לקבל הוראותיו של בימ"ש.

כיום, ניתן להוסיף בעקבות הפסיקה העדכנית, מימד נוסף הנעוץ בעיקרו בזכות הגישה של בעל דין לערכאות שהוכרה כזכות בעלת אופי חוקתי על חוקי. הכרה זו במעמדה החוקתי של זכות הגישה לערכאות, משפיעה על ההערכה של עוצמת האינטרס של בעל הדין המבקש לעמוד על זכויותיו בערכאות; הדבר משליך, מטבע הדברים, גם על הערכת משקלם היחסי של אותם ערכים המקופלים במוסד "ההבהרה" והצורך בהתוויה אובייקטיבית, ככל שניתן, של מלאכת ההעדפה ביניהם, כך שיהיה ניתן לגלות גמישות ורוחב לב בשעת השימוש במנגנון זה.