בית הדין סבור כי בתביעה הנוכחית לא יוכל בית הדין להגיע לחקר האמת בלא לשמוע את הבעל עצמו. לא יעזור כאן מורשה מלומד ככל שיהיה, ולא שליחים שישמעו את הבעל בחו"ל. חובת בית הדין לשמוע את הבעל והאישה עצמם. הם היחידים שעל פיהם יוכל בית הדין להגיע לחקר האמת.

יש לראות בהסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק-דין: א. מתוקף מדין סיטומתא, ב. תוקף מדין שטר, ג. תוקף מדין פסק-דין.

במקרה דנן עלו השאלות הבאות: האם מותר מלכתחילה לייצר ראיה על ידי חדירה לצינעת הפרט. במידה ואסור מלכתחילה, האם בדיעבד ניתן להשתמש בראיה זו?

השאלה האם הסכם שלא אושר הוא בר תוקף? בשורה של פסקי דין נקבע כי הסכם ממון אשר לא קיבל את אישור בית משפט, הינו חסר תוקף. וכפי המקובל בבתי הדין הרבניים, הסכם גירושין שלא אושר בבית הדין הרבני, אינו מחייב את הצדדים, עד לאישור ההסכם בפועל. סעיף 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מגדיר "הסכם ממון" כ- "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שבינהם". תנאי לתוקף של הסכם הממון הוא, כי יהיה בכתב והוא טעון אישור בית המשפט או בית דין דתי.

הבעל חייב לשלם לאישה סך של 2,500 ש"ח לחודש מזונות אישה, מדין מעוכבת להינשא מחמתו. תשלום מזונות אלו יקוזז מהערבות שאבי הבעל התחייב. כמו כן רשאית האישה לפעול בכל ערכאה בכדי לגבות מהערב את הסכום של 100,000 ש''ח כפי שהתחייב.

סמכות בית הדין הרבני לדון בענייני ירושה וקיום צוואה נקבעה בסעיף 155(א) לחוק הירושה.

בהיעדר סיכוי לשלום בית אין לבית הדין ברירה אלא להטיל על שני הצדדים להתגרש. אין כאן אשמה חד צדדית אלא קביעת עובדה שחיי הנישואין הגיעו לקיצן. עוד יש לומר כי הצדדים מורדים זה בזה ואינם מעוניינים כלל אחד בשני. במקרה כזה הבעל חייב ליתן גט לאישה.

לא נהגו בעיר בה נישאו הצדדים להינשא כדמו"י ובני משפחת המבקשת מעידים על כך שכך היה נהוג במשפחתם, המבקשת המציאה תעודת נישואין אזרחית, ועל פי הצהרת "הבעל" בבית הדין לא היו נישואין כדמו"י, שאין לראות ברישום בתעודת הזהות של המבקשת "נשואה" משום מוחזקות לנישואין כדמו"י.

בין השאר נקבע כי יש לפנות לנשיא בית הדין הגדול ולכל הגורמים המוסמכים שבידם לפעול, להביא לתיקוני חקיקה שיגדירו נישואין פרטיים כעבירה פלילית.