לטענת יורשי החייבת, כתב ההרשאה איננו מהווה פסק דין, ואיננו מהווה אף מסמך המבוצע כפסק דין בהתאם להוראות סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, מאחר שלא נקבע בדין כי יש לבצעם כפסק דין.

זכות קיזוז קיימת פירושה זכות שקיומה אינה שנוי  במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש, בקיומו של חוב שהוא חב לחייב ו/או כאשר קיים חיוב  מתוקף החלטה שיפוטית ו/או פסק דין שהינו ברור לכולי עלמא. זכות זו -זכות "קיימת" ניתנת לקיזוז במסגרת טענת פרעתי.

צד ג' פעל בניגוד לדין כאשר ביצע קיזוז של סכומים שלטענתו הלווה לחייב. צד ג' לא עתר לקבלת הוראות והנחיות מלשכת ההוצל"פ, טרם עשה כן. מעבר לאמור גם הישענותו של צד ג' על החלטת כב' הרשמת הרץ, אין בה ממש, שכן מעבר לעובדה כי המשיך לתן הלוואות לחייב בניגוד להוראותיה ובניגוד להצהרתו כי לא עשה כן, הדיון בפניה נערך לשם ברור במסגרת סעיף 46 לחוק ההוצל"פ – היינו לעניין קיום חובתו של צד ג', על פי החוק, עם קבלת צו העיקול לידיו ומתן מענה כדין לצו העיקול וכיום עסקינן בסוגיה שונה והיא – האם, במסגרת החוק, פעל כדין, עת קיזז סכומים לאורך תקופת העסקת החייב, משכרו ובהתאם האם יש לחייבו בתשלום החוב הפסוק.

ביום 5.8.1993, כשנה ומחצה לאחר מתן פסק הדין, פתחה הזוכה, באמצעות עו"ד ובר, את תיק ההוצאה לפועל דנן כנגד מר שחם, החייב וארדר. לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ואף 17 שנים לאחר פתיחתו, לא פנתה הזוכה אל החייב או אל בא-כוחו, עו"ד אולמרט, בדרישה בכתב לתשלום פסק הדין. ייאמר כבר עתה, כי החייב מעולם לא הציע לשלם את החוב לזוכה, על אף שעו"ד אולמרט הודיע לו על דבר מתן פסק דין. אין חולק כי האזהרה נמסרה לחייב ביום 18.5.2010, היינו 17 שנים פחות שלושה חודשים ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, בכתובת הרשומה בבקשה לביצוע פסק הדין ככתובתו (רחוב אסירי ציון 1, תל-אביב). עוד אין חולק, כי למר שחם לא נמסרה אזהרה כדין עד עצם היום הזה.  

במסגרת בקשתו של הזוכה לזמן את צד ג' לחקירה בהתאם לסעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל , הועלו על ידי הזוכה טענות לפיהן צד ג' השיבה לצו העיקול באופן כוזב וזאת במטרה לסייע בידי החייבת להבריח הכספים; הודעת צד ג' כי אין בידה כספים המגיעים לחייבת איננה הודעה מלאה ונכונה, והיא אף לא הראתה הצדק סביר לאי העברת הכספים לתיק ההוצל"פ או למצער לעצירת העברתם ופנייה בבקשה למתן הוראות לרשם ההוצאה לפועל.

מנהלה של צד ג'  העיד כי רכישת הסחורה מהזוכה ביום 24.07.12 בוצעה בעבור צד ג' וככל הנראה מתוך טעות נכתבה על שם החייבת ולכך יש להוסיף, כי הובהר על ידו כי מטרתו הייתה להותיר העסק פעיל על מנת שיוכל למכור אותו הלאה ולכן אף העסיק את העובדים שהועסקו אצל החייבת, שכן לא היה לו ידע כיצד לנהל את העסק; ב"כ הזוכה לא הצליח להוכיח במידת ההוכחה הנדרשת כי ההסכם שנערך לא היה כדין, שבפועל המועד הקבוע בו אינו הנכון וכי העסק לא הועבר "דה פאקטו" לידי צד ג'.

בקשה בטענת פרעתי, אשר נשענת על הסכם מאוחר לפסק דין, יכולה לדון בפני רשם הוצל"פ בהתקיים שני תנאים מצטברים והם:

כאשר ההסכם הוא הסכם מוכח, אשר מוצג בפני רשם ההוצל"פ, ממנו ניתן לקרוא את תוכנו ולהבין את ההסכמות העולות ממנו – ככל שנטענת טענה כי הוא הופר. והאם על פי ההסכם חדל פסק הדין מלהתקיים.

עיון בטענות החייב בבקשתו, מעלה כי אף אלמלא היו טענותיו מועלות ונדונות בפני בית המשפט, ואף לו היה החייב מצרף ראיות לטענותיו, לא היה לרשם ההוצאה לפועל כל סמכות לקזזן מהחוב בתיק במסגרתה של בקשה בטענת 'פרעתי'; זכות קיזוז קיימת תגובש גם כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהיתה בין הזוכה לחייב. והכוונה היא לפסק דין שניתן לטובת אותו חייב נגד אותו זוכה. וכך, זוכה שניתן נגדו פסק דין לטובת חייבו זכאי לשלוח לחייב הודעת קיזוז ולהקטין בכך את החוב שהחייב חב לזוכה.

המצאת אזהרה בפועל היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או תחילת מנינם של מועדים; מעמדה של בקשה לביצוע שטר, לעניין הענקת סעדים מוקדמים, מושווה למעמדה של בקשה לביצוע פסק דין ופירוש הדבר כי הרשם מוסמך להעניק את הסעדים המבוקשים לפי הוראה הישירה שבסעיף 81א (ב) לחוק.