החייב צירף רשימת קניות שלטענתו נערכו על ידי הזוכה; לא הובאה ראיה לכך שרשימת הקניות אותן החייב צרף אכן נרכשו על ידיו, הזוכה כאמור טענה כי החייב קנה לאחר תחנונים "מה שבא לו" . אין די בהצגה של רשימת הקניות שהתבקשה על ידי הזוכה כדי ללמד כי החייב ביצע תשלומים אלה, עבור ולצורך צרכיהם של הילדות; לא ניתן להסתפק בהצגת תדפיסי כרטיסי אשראי אשר מהם עולה כי נעשו רכישות בחנויות מזון להוכחת טענת הקיזוז; היה על החייב להראות התאמה בין רכישת הקניות הנטענת שנעשתה על ידי הזוכה לבין האסמכתאות שהובאו על ידיו ביחס לרכישות. היה על החייב להראות מהן הרכישות נשוא כרטיסי האשראי וזאת על מנת לאפשר לזוכה לעיין באמסכתאות ולבחון רשימות הרכישות שלטענת החייב נעשו.

אין מחלוקת שהסכום הכולל של פסק הדין הינו כ- 260,000 ש"ח; אין מחלוקת שיש לנכות ניכויי מס מהסכומים מהחייבים בפסק הדין, על פי החוק; משהזוכה עומדת, בענייננו, על זכותה לקבלת מלוא הכספים בהתאם לפסק הדין, ללא הניכוי בשיעור שבוצע על ידי החייבת בפועל, הרי שקמה לחייבת הזכות לעתור בבקשה בטענת פרעתי ביחס לסכומים ששולמו על ידה בפעול לרשויות המס.

הערת האזהרה נרשמה בגין התחייבות להימנע מלעשות עסקה; שההערה לטובת צד ג' נרשמה רק ביום 12.4.10 לאחר מועד רישום המשכון לטובת הזוכה ברשם המשכונות ביום 7.5.09 ובניגוד לתנאיו כמפורט לעיל.

תקנה 69 לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי כאשר הוכרז מציע כקונה ושילם את יתרת המחיר, יינתן לו אישור על כך חתום ע"י רשם ההוצאה לפועל, האישור ישמש אסמכתא להעברת המקרקעין על שמו בפנקסי המקרקעין ואין הוא מותנה באישור לפי ס' 34א' לחוק המכר, שיינתן רק לאחר שהכונס ישלים את כל הפעולות הדרושות כולל תשלום מס שבח וכו'. מכר כפוי מסתיים עם מתן צו אישור המכר הסופי לפי תקנה 69, להבדיל ממכר מרצון המסתיים עם רישומו בטאבו.

עסקינן מחד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, זכויותיו של אדם ולרבות תושב חוץ לצאת מהארץ, מאידך זכות הזוכה/הנושה להיפרע מנכסי החייב באשר החוב בתיק ההוצאה לפועל הינו חוב חלוט.

הנטל להוכחת שינוי מצבה של החייבת מוטל על כתפי החייבת, מעיון בתיק האיחוד ובתיקיה השונים עולה, כאמור, כי החייבת לא עמדה בצווי החיוב אשר נקבעו לה, על אף האזהרות אשר ניתנו לה במעמדה במסגרת דיונים שונים, לא מילאה אחר החלטות רשמי ההוצל"פ ולא הגישה בקשות למתן הוראות או כל פעולה אחרת המעידה על רצינות כוונותיה.

הזוכה טענה כי החייבת לא המציאה לידה את השיקים הראשונים נשוא ההסכם אלא לאחר חלוף המועד הנקוב בו 0 ביום 9.4.13 . כמו כן ובניגוד להסכם 0 החייבת שגתה ברישום שם המוטב.