גם אם לא הייתה המצאה של אזהרה כדין יש להעדיף במקרה זה את עיקרון "הידיעה" על החוב ועל פתיחת הליכי הוצל"פ על פני עיקרון "ההמצאה" של האזהרה.

בנסיבות אלו, המזכירות תחלק את הכספים בין העיקולים השונים שהוטלו מכח פקודת המסים (גביה), בינם לבין עצמם, כדין עיקולים, באופן יחסי בין שיעורי העיקולים השונים, ובדומה להוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל.

פסק הדין ברור הוא ואין להוסיף עליו ואין בסמכותי לשנותו, לתשומת לב הצדדים, ככל שימצא כי צד מסוים לא פעל על פי הוראות פסק הדין והגיש בקשות סרק שלא לצורך, לא מן הנמנע כי יחויב הוא בהוצאות ניהול ההליכים שלא לצורך .

נחה דעתי, כי רשם הוצל"פ אינו מוסמך להורות על ביטולה של החלטה ו/או של הסכם המכר עת מדובר בטענות להפרה יסודית של ההסכם, כלומר טענות אשר מועלות בפן ההסכמי של ההחלטה ולא בפן המשפטי שלה. זאת ועוד: סמכותו של רשם ההוצל"פ מצומצמת למימוש הנכס הא ותו לא, ואין בסמכותו לדון בטענות חוזיות ו/או בשאלות הכרוכות בבירור עובדתי, שמיעת עדויות והבאת ראיות. לכן, סבורני כי דרך המלך במקרה זה הינה הגשת תובענה לבית המשפט המוסמך לביטול ההסכם.

מכאן עולה כי צד ג'  פעל כשורה, עת מימש את זכותו לקיזוז, אולם יחד עם זאת בתגובה לממצא שציינתי בהחלטתי מתאריך 10/9/12 לפיו בוצעה העברה בנקאית בסכום של 8,100₪ בתאריך 28/4/08 לטובת אמיר הרץ השיב צד ג' בסעיף 29 לתגובתו, כי בפסה"ד הסתדרות הרבנים נקבע, כי זכותו של הבנק להעביר כספים בין חשבון שבזכות לחשבון שבחובה ואין בכך הפרת העיקול. על מנת לחסות תחת קביעה זו יש להראות כי העברות בוצעו בין שני חשבונות של אותם בעלי חשבון, היינו של החייבת. היות ועסקינן בחייבת שהנה חברה בע"מ, לא ניתן לראות בה ובמנהליה או כל אורגן אחר בחברה כאישיות משפטית זהה ולכן העברה בנקאית למנהלה של החברה, לחשבון הרשום על שמו, אינו מהווה העברה בין חשבונות של אותו גורם, היינו של החברה. צד ג' לא המציא כל מסמך לבסס טענתו ולא המציא לראיה מסמך המאשר כי ההעברות אכן  בוצעו בין שני סניפים של צד ג', לחשבונות של החברה, שהיו ביתרות חובה ולכן אין לקבל הטענה.

אין בקביעת מנגנון פיקוח כדי להפקיע מידי הנושה המובטח את כוחו לממש את הנכסים המשועבדים, ומימוש בפועל ייעשה בדרך כלל  באמצעות המערכת המיומנת של ההוצאה לפועל; דכאן לא באה היזמה לחידוש הליכי מימוש הנכס מאת הנושה המובטח, אדרבא, יזמה זו ננקטה על ידי כרשמת, מתוך דאגה לכלל נושי החייב. תפקיד כונס הנכסים האמון עלי, ידי הארוכה, לפעול תוך דאגה לאינטרס כלל נושי החייב.

שני הצדדים סבורים כי נעשו בתיק זה עדכוני סכומים לא נכונים או עדכונים שלא היו צריכים להתבצע. הזוכה סבורה כי העניין תוקן, כנדרש, בעוד שהחייבת סבורה כי לא כך הוא; יש מקום לערוך חישוב של סכום החוב בתיק, שיניח, אחת ולתמיד, כך אקווה, את דעת שני הצדדים.            

סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), וסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, אינם עומדים בתנאי סעיף 50ב, מאחר ואינם קובעים במפורש כי קופת הגמל סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), ותשלומים על פי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים אינם ניתנים לעיקול גם בשל חוב למזונות. 

בשל ההסכמה של החייב לבצע איזון לאחר מכירת הדירה ובשל הסכמת הזוכה למכירת הדירה, בהתאם לבקשת הכונס, אושרה העסקה ומכירת הדירה, כמפורט בהחלטה; הסכמות החייב והזוכה, כל אחד במסגרת שהובאה בדיון, הן אשר הובילו להחלטת כב' השופטת ויש לראותן כחלק אינטגראלי להחלטה או למצער בסיס להחלטה.

היה על הזוכה ליתן טעם מדוע זה לא ייסגר תיק ההוצאה לפועל מחמת חוסר המעש בתיק, וזאת עד ליום 13.4.12. משהזוכה לא עשתה כן, נסגר התיק, כאמור לעיל, ביום 1.6.12; אף שבהודעה הוקצב לזוכה פרק זמן של 30 ימים לפנות וליתן טעם מדוע זה לא ייסגר התיק, הרי שבפועל נסגר התיק רק לאחר למעלה משלושה חודשים, ובמהלך כל תקופה זו לא מצאה לנכון הזוכה להגיש כל הודעה מטעמה ולא נתנה כל טעם מדוע זה לא ייסגר התיק מחמת חוסר מעש בו.