בין השאר נקבע כי פסק דין זה טעון אישור נשיא בית הדין הגדול שליט"א, פסק-דין זה טעון אישור ק' רבנים כדין, על הבעל להשליש גט פיטורין בביה"ד.

בנסיבות בו הוכח לבית הדין הרבני כי האישה הפסידה כתובה ותוספת בגין התנהגותה. אין בסיס הלכתי לחייב את הבעל כלל במזונות אישה שהרי יש לבחון את אומדן דעתו של הבעל בלבד שלא היה מתחייב באם היה יודע את זכותו על פי ההלכה. ואפילו שהתחייב בפני בית הדין הרבני לאחר סידור הגט, אין כאן הסכם פשרה דו סטרי אלא התחייבות חד סטרית של הבעל שהתברר שאין לה בסיס הלכתי.

בית-הדין דוחה את תביעת האישה לחייב את הבעל בגירושין וממליץ לצדדים לנהל מו"מ על עתיד נישואיהם. אם יחליטו להתגרש עליהם לנהל מו"מ על תנאי הגירושין ולחלק את הרכוש באופן הוגן ומוסכם.

כאמור, הכשילה המכללה את עבודתה של ועדת הבדיקה, ולא השיבה לשאלות שהופנו אליה. עקב כך לא ניתן היה להיווכח אם אכן מקיימת המכללה לימודים סדירים, אם תכניות הלימודים אכן מיושמות הלכה למעשה, ואם תכניות אלו עונות אחר הקריטריונים, שנקבעו על ידי בית הדין הגדול, להכרה במוסד חינוכי.

הכתובה נכתבה כמנהג הספרדים. נאמר בה ביחס ל - 100,000 דולר. גם אם לא היו דברים מעולם, אבל מבחינת ההלכה מדובר באודיתא, שהיא הודאת בע"ד, ויש לראות את הסכום הנ"ל כנכסי צאן ברזל של האישה. אף אם נקבל את עמדת המערערת, הרי ברור שאין להפסיד למשיבה את נכסיה שלה, והסכום המדובר הוא נכסי צאן ברזל שהם שלה מימים ימימה. הערעור נדחה.