בין השאר קבע בית הדין כי אינו מוצא בסיס הלכתי להיעתר לבקשה למתן היתר נישואין או חיוב המשיבה בגט. על המבקש לרצות ולשכנע את המשיבה בכל דרך שהיא לקבל את גיטה.

התיק הוחזר אל בית הדין הרבני בכדי לאפשר לאישה להשמיע טענותיה וראיותיה; טענות האישה כי בעלה אילץ אותה לחתום על הסכם הגירושין תוך כדי איומים ולחצים.

הליכי הגיור כביכול של האישה אינם מאושרים וממילא לא ניתן לאשר את נישואיה. תביעת האישה לשלום בית נדחתה.

התבטאותה וכעסה של האישה יוצרים רושם שלא מתחברים עם רגשותיה, וכפי שאין חיבור לכעס קשה לראות יחס חיובי לבעל. בית הדין הרבני משוכנע שפני האישה לגירושין, ובאה עליו בעקיפין בבקשתה לשלום בית, שאינה אלא מן השפה ולחוץ, על-מנת לתפוס את הבעל כבן ערובה למאוויה לקבל רכוש וכספים שלא מגיעים לה מן הדין.

עצה טובה נתן בית-הדין הרבני לגב' פלונית, שלא תגרום היא לחשש של "גט מוטעה", בגט שקיבלה.

המלצת המומחה לפיה המשמורן על הבנות יהיה האב. האב צריך להוכיח את עצמו בטיפול בבנות כראוי, ולאפשר קשר סדיר וטוב עם האם. שירותי הרווחה יעקבו מקרוב אחר תפקודו של האב. באשר להסדרי ראייה, בית הדין מאמץ את המלצות תסקיר שירותי הרווחה, ונותן להם תוקף של פסק דין. תוכל האישה להוכיח את יכולתה במסגרת בדיקה מקצועית על מנת לאפשר לה להיות משמורן ראוי. בית הדין ממליץ לצדדים להתגרש, על מנת למצות הליך נאות של גירושין מתוך הסכמה ברוח טובה.