המערערים אינם יכולים לאחוז את החבל משתי קצותיו: מצד אחד לטעון שאין מדובר ב"מוצגים" ומצד שני לכללם בתיק המוצגים, ומכל מקום ברי כי מדובר בראיות נוספות שיש להגיש בקשה מתאימה לצרפן בשלב הערעור. 

המערערים אמנם טוענים כי הפקדת הסכום תכביד עליהם, אך גם אם כך הדבר – ואדגיש שוב כי הדבר לא הוכח – הרי שהכבדה גרידא אינה מצדיקה פטור מלא או חלקי מהפקדת עירבון הולם המבטיח מקור זמין ונוח לגביית הוצאות שתפסקנה למשיבים, ככל שתפסקנה; העירבון שנקבע יופקד תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.

ההתדיינות המשפטית בבית המשפט המחוזי, המבקשת להפוך את תוצאתו של פסק דין שהפך חלוט, אינה מגלה עילה של ממש הניצבת לימין התובעים. משעסקינן במקרה כה מובהק במסגרת בחינת סיכויי התובענה, המשקל של מאזן הנוחות פוחת. כידוע, יש קשר של יחסי גומלין בין שני שיקולים אלה. על כן לא נפלה טעות בסירוב להעניק צו מניעה זמני. 

ככל שהמערער לא יעמוד בביצוע מי מהתשלומים, כי אז יתווסף לסכום יתרת החוב שחושבה על ידי הצדדים כאמור בסעיפים ב' ו-ג' לעיל הסכום בו חויב המערער בגין חלקו בחוב למס הכנסה וכן החלק היחסי בשכר הטרחה והאגרות המקוריים לחוב מס ההכנסה.

הנטל על המבקש להוכיח "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשתו של הליך. קיומו של "טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו ובהקשר זה יש לשקול, בין היתר, את משך האיחור; את מהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור, כאשר ככלל "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד הוא טעם שאינו מצוי בשליטתו או בתחום צפייתו הסבירה של מבקש הארכה; ולצד אלה יש לשקול את מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על ההחלטה, וכן את סיכוייו הלכאוריים של ההליך.   

סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ככלל ערכאת הערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל היא בית משפט השלום. זה הנתיב בו על העותר לפסוע, ככל שלא איחר את המועד לעשות כן. גם יתר בקשותיו של העותר המפורטות בעתירה צריכות להיות מועלות בפני ערכאות מוסמכות, בין בהליכי השגה ערעוריים ובין בתובענות עצמאיות.

ההכרעה בבקשה קשורה באופן הדוק להגנה על כמה זכויות יסוד של המבקש, בעיקר הזכות לחיים, הזכות לבריאות וזכות הגישה לערכאות. החשש לפגיעה קשה בזכויות אלה בנסיבות העניין מעלה חשש לעיוות דין, באופן שמצדיק מתן רשות ערעור. 

כדי לסטות מכלל זה על המבקש להוכיח שני תנאים מצטברים המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. לא הציגה תימוכין לטענתה כי ייגרם לה ולעובדיה נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין. המבקשת אף לא טענה כי יש חשש שהמשיבה לא תוכל להשיב לה את הכסף אם בסופו של דבר יתקבל ערעורה. די בנימוקים אלו בדבר מאזן הנוחות כדי לדחות את בקשת רשות הערעור.  

בהסכמת המשיבה להעברת הדיון לעיר אילת יש כדי לסיים את המחלוקת הקונקרטית שעליה מבוססת הבקשה שלפניי ומשכך אין אלא לדחותה.  

המבקשת בעיקר טענות הקשורות לנסיבות שהביאו אותה לחתום על הסכמי השכירות עם המשיבים, וכן טענות כנגד חיובהּ בהוצאות ושכר טרחה בהליך אחר. ביהמ"ש אינו רואה כי יש בכך כדי לבסס תשתית המצדיקה היעתרות לבקשה מעין זו להליך של "משפט חוזר".