האישה לא העלתה אף טענה כנגד הבעל אלא הביעה את רצונה להתגרש. גם הבעל הסכים להתגרש ובתנאי שהדירה תימכר ותחולק בחלקים שווים; לאחר חקירה ודרישה מפי זקני העדה וכוהניה מתברר שאין לעדה האתיופית קידושין כלל בנתינה ואמירה כפי שחייבה התורה והנישואין שביניהם. 

כמעט לכל אורך התנהלות התיק תבעה האישה נחרצות לקבל את גיטה בעוד הבעל מצהיר מעל כל במה כי הינו מוכן לעשות הכל כדי להשיב את שלום ביתו על כנו;  האשה לא הרימה כדבעי את נטל הראיה המוטל עליה וכי אין די בתשתית הראייתית אשר הונחה לפתחו של ביה"ד לבסס את עילותיה הקשות של האשה בתביעת הגירושין שלה כנגד בעלה. 

כידוע, נדרשת ראיה משמעותית לביטול הסכם שנחתם בין צדדים וקיבל תוקף של פסק-דין. הליך לביטול הסכם הינו הליך אשר נדרשת בו הוכחה משמעותית, וכנגזרת מכך, במידה ומתברר כי לא הוצגה ההוכחה המשמעותית הנ"ל, בית-דין זה נוהג לחייב בהוצאות משפט לטובת הצד השני וטובת אוצר המדינה, על ניהול הליך סרק.