בין השאר נקבע כי ברור כי הערעור הוגש זמן רב לאחר המועד שנקבע לערעור על פי התקנות. בית הדין גם קבע כי אין מקום לנקוט לפנים משורת הדין.

בתיק זה, ישנם ספקות רציניים אם האישה זכאית לכתובה. בית הדין הגיע למסקנה לקבוע פיצוי לאישה בסך 18,000 שקל. פיצוי זה יהווה תחליף לכתובה, ולסילוק כל תביעותיה של האישה, למעט הסכם הממון שבוצע ביניהם.

בחינת טענות הצדדים מלמדת, שהבעל אינו מכחיש את טענת האישה כי הוא נתן לה להבין שאין גילה המדוייק בעל משמעות מכרעת בעיניו. אף טענת המערער שחשב לתומו כי אישה זו ראויה ללדת ילדים, אינה עולה על הדעת. אשר על כן, האישה לא הפסידה את כתובתה, ובמקרה זה דמי כתובתה מהווים פיצויי הולם על גירושין.

ב"מות הנישואין" ברור לחלוטין שבני הזוג לא יחזרו לשלום לעולם. הדברים אמורים בעיקר כשהבעל יצר קשר עם אישה אחרת. גם אם כל האשמה מוטלת עליו, הרי בסופו של דבר, אין מנוס מגירושין.

ניתן להסיק שיש לכפות את הבעל לגרש את אשתו כאשר הודה במסגרת עסקת טיעון שעשה מעשי כיעור עם החמות. שום אישה אינה יכולה לעמוד בחיים עם בעלכ זה, הרי הוא נחשב כמי שמונע ממנה חיי אישות.