נראה כי יש לדחות את כל טענות האישה למעט טענה בדבר שומת ערך השכ"ד שכבוד ביה"ד האזורי יבהיר וינמק את אופן ודרך השומא שנעשתה.

כיצד ניתן לדבר על רכישת זכויות עקב חיים משותפים, כשכל אחד יכול לקום וללכת בכל רגע, בבחינת הקיקיון של יונה, ש"בין לילה היה ובין לילה אבד"? לכן אין מקום בנידוננו, לדרוש את החלת הילכת השיתוף על התקופה שקדמה לנישואין בחייהם של הצדדים.

בית הדין קבע כי לא מגיעים לאישה פיצויים. לדעתו לא היה מקום לחייב הכתובה כלל, ובטוח שלא להוסיף עליה, וזאת עקב התנהגות פלילית של האישה. הערעור נדחה.

מאחר ואצל ספרדים, נכתב בכתובה, שהבעל נשבע שלא יישא אישה על אשתו כ"א ברשות בית-הדין, נמצא שקיימת קולא בהתרת שבועה, כלומר שהשבועה היא על דעת בית דין. ולכן כאשר יפצה הבעל האישה בפיצוי מתאים, יש להתיר השבועה. כמו כן יש לומר שלא חלה השבועה בכלל, כאשר בית-הדין מרשה לשאת אישה על אשתו. קולא זו מאפשרת שניתן להחמיר על הבעל שעליו לשלם מזונות, ולא להיפטר ממזונות בהשלשת גט וכתובה ללא פיצוי מתאים.

טענת האישה המבקשת היא שמאחר שבא כוח המשיב ייצג את הרב בתביעה משפטית, הוא איננו יכול לדון בתיקים שבהם מיוצג המשיב על ידי ב"כ עו"ד.

האישה טענה לאלימות קשה. לדבריה, הבעל נהג לאיים עליה ברצח ובהכנסתה ל"בית משוגעים". הבעל נהג להיעדר מן הבית לעתים מזומנות לתקופות שונות והחליף את עבודתו מדי פעם. המשטרה הזהירה את הבעל מפני הישנות האלימות, הבעל הודה כי הכה את האישה אך טען שעשה זאת כהגנה עצמית.