החלטת בית הדין האזורי בעניין כנות הכריכה אמנם לקונית, אך החלטת בית הדין הרבני הגדול מפרטת כיצד נתגבשה המסקנה ביחס לכנות תביעת הגירושין; בית הדין הרבני הגדול מציין כי בתביעת הגירושין נטען לבגידת האישה ולצריכת אלכוהול מוגברת, וכי על כן לא שוכנע כי תביעת הגירושין אינה כנה.

דחה שר הפנים את בקשת העותרים לאיחוד משפחות, בחלקם מהיעדר טעם הומניטרי מיוחד ובחלקם גם בשל מעורבות עותרים אחדים בפלילים, שעליה אין חולק; בהיעדר תשתית של קביעת מאוימות – שבאת כוחם המלומדת דיברה עליה כעל עובדה קיימת – אין בידינו לקבוע עובדות בעניין זה. ככל שועדת המאוימים תחליט כי אכן ישנה מאוימות, הדבר עשוי להיות רלבנטי כאחד השיקולים בהקשר ההומניטרי, אם תהא פניה נוספת לועדה ההומניטרית.

טענות העותר ביחס לצוואה ולצו הירושה הן ערעוריות באופיין, ונידונו על-ידי בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול. לגופם של דברים, יש לציין כי העותר אינו חולק על כך שחתם על הסכם החלוקה בשנת 1998. נקודת המוצא להסכם החלוקה הייתה צו הירושה משנת 1970 והעברת הזכויות שבוצעה מכוחו, ופרק המבוא להסכם אף מתייחס אליו מפורשות. העותר לא הסביר מדוע הסכים לחתום על הסכם זה, ככל שסבר כי צו הירושה ניתן שלא כדין, וכי למעשה קיימת צוואה שונה שלא הובאה לכדי מימוש.  

ביום 2.5.12 עומד לדון הרכב מורחב בתיקים שהותיק בהם הוא 7625/06, ועניינם תקפותם של גיורים אורתודוכסים פרטיים שנערכו בישראל. ככל שלא יעלה חלילה יפה הדיון בועדת החריגים, יוכלו העותרים להגיש בדחיפות בקשה לצרף את עניינם לאותו דיון. 

בית משפט זה אינו שומע עדים ואף אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, ולכן יתקשה לבחון את התשתית העובדתית שעמדה לנגד עיניו של בית הדין הרבני האזורי ששמע עדים וקבע כי הסדרי הראייה הקיימים הינם סבירים. זאת ועוד, לא ברור באיזה שלב מצויה חקירת המשטרה בתלונת העותרת.

בית משפט העליון אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבות בהכרעותיהם של אלו תיעשה במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי, או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר. יש לשים אל לב כי הדבר יחול ביתר שאת כשהבקשה מוגשת בשיהוי ניכר של שנתיים ללא נימוק מספק.

העותר לא מיצה את האפשרויות העומדות בפניו להגיש ערר ביחס להחלטות אלה, אין מקום שבקשת העותר להרחקת גורמים שלטענתו מאיימים על בטחונו מהישוב או מקרבת מקום מגוריו, תופנה ישירות לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.  

התיק ייקבע לדיון בפני הרכב, כדי שיוחלט אם יש הצדקה להשאיר עתירה זו תלויה ועומדת.