אין עילה להידרש לעתירה כל עוד לא מוצו ההליכים בבית הדין הרבני האזורי. "אין פניה לבית משפט יכולה לבוא במקום מיצוי הליכים במערכת האחרת - בית הדין הרבני". האם לבית הדין האזורי יש או אין סמכות לדון בתביעות ההמשך? לא הובא כל טעם שיצדיק סטייה מכלל זה. כאמור, טרם ניתנה החלטה בעניין הסמכות על ידי בית הדין הרבני האזורי. זאת ועוד זאת, היה והעותרת תסתייג מההחלטה של בית הדין הרבני האזורי בעניין הסמכות כשתינתן, זכותה לפעול על פי ההיררכיה הדיונית שנקבעה על פי דין. לאמור, פנייה לבית הדין הרבני הגדול.

בשלב מסוים עלתה המשיבה עם הקטינים לישראל, חזרת המשיבה עם הקטינים לארצות הברית מונעת קשר אפקטיבי בינם לבין אביהם. במכלול נסיבות אלה טובת הקטינים היא להישאר בישראל; בנסיבות אלו התבקש צו ביניים שעניינו שמירת המצב הקיים, באמצעות חיוב המשיבה להחזיר את הקטינים לישראל באופן מיידי.

היועץ המשפטי לשיפוט הרבני היפנה את תשומת לב בית המשפט כי בפסק הדין מיום 7.4.2013 נפלה טעות סופר בסיפא של פסקה 15 לפסק הדין, ונרשם בשגגה "חוק כפיית ציות" תחת "חוק השיפוט" (כהגדרת חוקים אלה בפסק הדין). לפיכך, ובהסכמת באי-כוח כל הצדדים, בית המשפט הורה על תיקון פסק הדין.   

עיינו בחומר שבכתב ושמענו טיעונים בעל-פה. בעיקרון, אנו סבורים שצדק בית המשפט המחוזי בהחליטו למחוק את התובענה לאור האמור בסעיף 6 לכתב ההקדש. משמע, על המערערים לפנות לבית הדין הרבני.