במקרה דנן, ברי כי מדובר בזכות קיזוז נטענת, אשר בירורה כאמור חורג מסמכותו של רשם ההוצאה לפועל.

בסעיף 76 לחוק ההוצל"פ ניתנת עדיפות לחוב הפסוק הנובע ממזונות המגיעים מן החייב לבני משפחתו הקרובים. מכאן שיש להסיק שאין להעדיף זוכה או נושה אחד על פני רעהו, זולת אותם בני משפחה מסויימים או בעל זכות קדימה שפורשו בדין אחר.

זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות לעיקול אלא לפי הוראות שיקבע השר בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובכפוף להוראות כל דין.

ברור שלא זו היתה מטרת המחוקק, עת קבע שבזמן שמשולמים כספים לקופת הגמל וטרם ארע האירוע המזכה - לא ניתן לעקלם ולממשם, אלא כפי שקבע בית המשפט העליון, מקום שסכומים צבורים אלו יכולים "להשתחרר" לידי החייב, יש לראותם ככספים לכל דבר וענין הניתנים לעיקול ולמימוש ואופן מימושם על ידי החייב אינו רלוונטי.

אין ליתן יד למקום בו תיק הוצל"פ הופך להיות "בנק" ובמסגרתו חוסך הזוכה "תוכנית חסכון" לאורך שנים מבלי לנקוט כל פעולה, בעוד שעל הזוכה לעמוד על זכויותיו בתום לב, במהירות וביעילות. סעיף 81א3((ה) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי "ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית האמורות בסעיפים  קטנים (ב) ו-(ג)". הזוכה השתהה, לא פעל בתום לב למימוש זכותו במסגרת תיק ההוצל"פ, שינה את מצבו של החייב לרעה וויתר על מימוש זכותו לתקופה  הנ"ל.                                                      

מכל האמור לעיל, עולה כי הפדיון  מהווה תשלום שמטרתו ביטול הליך עיקול ספציפי ואינו מהווה תמורה בגין הקניית נכס. לפיכך,אין לראות בפדיון האמור שנעשה במסגרת תיקים אחרים בכדי למנוע מהזוכה בתיק זה,אשר לא היה צד בהליך הפדיון לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בגין אותם מיטלטלין.                     

המדובר בראיה העשויה לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. ברם, כאמור, הדברים נאמרים למעלה מן הצורך, שעה שאין כל צורך להכריע בשאלת נחיצותה של הראיה האמורה, בנסיבות בהן תצהירו של החייב לענין זהותו של בעל החשבון, לא נסתר על ידי הזוכה; משהעיד החייב 5 כי התשלום שולם מחשבונו האישי, הרי אכן, אין ענייננו בתשלום ששולם על חשבון הלוואות החייב 3, אלא בתשלום ששולם מכספי החייב 5. בהקשר זה, מקובלת עליי טענתם של החייבים, כי אין כל סבירות לכך שתשלום זה בוצע על חשבון חוב, לו לא ערב החייב 5, בנסיבות בהן ברור כי נותר חוב משמעותי לחייב 5 בהלוואה לה ערב.

החוב בגין שכר הדירה שולם בעבור שנת 2003 ו"על חשבון" חוב לשנה זו, כאשר מועד הוצאת הקבלה היה 9/6/2004, היינו לאחר מועדי הפירעון של השיקים, שהוגשו לביצוע וככל הנראה לאחר המועד בו הם חוללו; אף לטענת הזוכה, המועד בו הועברו אליה, לכאורה, הזכויות מקרן עזרא, קדם למועד בו פרע החייב את חובו לשנת 2003 לידי קרן עזרא – מועד לאחר חילול השיקים.

העברת הזכויות, לכאורה, נעשתה לאחר שהשיקים חוללו.