תכליתו של סעיף 19(ג) לחוק ההוצל"פ הולמת את אחת מתכליותיו החשובות של חוק ההוצל"פ, בעת הזו, והיא ייעול האכיפה והגבייה. תכלית זו קיבלה משנה תוקף לאחר תיקון 29 לחוק.

"טעמים מיוחדים" מתקיימים בכל מקרה שבו מוכח להנחת דעתו של רשם ההוצל"פ כי בלא קביעת שיעורים לחוב המזונות לא יוכל החייב לקיים את עצמו.

על רשם ההוצאה לפועל להזמין לדיון את הערב לפני שיחליט אם אכן מוצו כל הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב ואין כל יסוד ליתן החלטה בעניין זה במעמד הזוכה בלבד.

מקום בו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים המצויים בקופת הגמל, קרי בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול על-ידי נושיו.

ההלכה הפסוקה הקנתה לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליתן סעד של הרמת מסך בנסיבות בהן הוכח כי קיימות ראיות עובדתיות לקיומה של זהות כמעט מוחלטת בין החברה החייבת לחברה אחרת הקשורה אליה במסגרת "אשכול חברות".

לספרי הזוכה עשויה להיות משמעות ראייתית, בתקופה שלאחר מתן פסק-הדין, ככל שהתקבלו תקבולים בחשבון החייב, ואלו לא עודכנו בדף החשבון בתיק ההוצאה לפועל. הרישומים שביצע הזוכה בחשבון החייב בנוגע לכספים שקיבל ממנו מהווים משום הודאת חוץ של בעל דין, לגבי מצב חשבונו של החייב כלפי הזוכה.

במקרה דנן, המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, להוכיח שאינו החייב בתיק, ונהפוך הוא, ממצאי חקירתו ואימות ועימות תשובותיו עם העולה מתיקי ההוצאה לפועל אשר פתוחים כנגדו, הוכיחו – נדמה שמעבר לכל ספק – שהוא-הוא החייב בתיק זה.

ככל שמאפייני הזהות העובדתיים בין החברות רבים יותר, כך יוכל רשם ההוצאה לפועל להיעתר לבקשת עיקול גם אם מתעוררת שאלה של ספק בעלות ברכוש או במיטלטלין. לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות להורות על הרמת מסך רק במקרים ברורים בהם קיימים מאפייני זהות עובדתיים בין החברה והחייב.  

רשם ההוצאה לפועל קבע כי אין מקום לפסוק הוצאות. מדובר בסכסוך רב שנים. היקפו לא היה נרחב בהיקפו הכספי ומי מהצדדים לא ניצל הליכים שלא כדין.

כידוע, הדין מאפשר לחייב להעלות טענת קיזוז במסגרת בקשתו בטענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, אך בפסיקה נקבע שרק "טענת קיזוז קיימת" (להבדיל מ"טענת קיזוז נטענת") מצויה בסמכות רשם ההוצאה לפועל ועשויה לשמש בסיס לטענת פירעון.