אין אלא להצר על כך כי חברה המלווה בידי יועצים מתחומי החשבונאות והמשפטים, העושה שטר משכון ברור בלשונו ובכוונתו, נותרת חבה כספים ומשכנעת את עצמה בגרסה שלא רק מנותקת מהמציאות, מהדין, מההסכם וכל כיו"ב, אלא אף מזיקה; לו נחסכו ההליכים המרובים שנוהלו בתיק, הייתה המפלסת נמכרת זה מכבר תמורת מחיר גבוה יותר- מזה והפחתת עלויות נכבדות- מזה,  ואולי היה נותר ממחיר המכירה שלה כסף שהיה חוזר לחייבת. תוך ההליך הממושך והמיותר שננקט, הסבה החייבת נזקים גם לזוכה; בירידת ערך הנכס ואי סילוק החוב- מזה והוצאות משפט גבוהות- מזה.

עיקול שהוטל ע"י לשכת ההוצל"פ לטובת זוכה לפי פס"ד הינו סעד דיוני ולא מהותי. כוחו של עקול כזה אינו גובר על שעבוד על נכס מסוים (שעבוד ספציפי) או על שעבוד צף. המועד הקובע לעניין עדיפותו של בעל השעבוד הינו מועד יצירת השעבוד ולא דווקא מועד התגבשותו.

הפוליסות הוא המועד שבו היה על המעסיק לשלם את פיצויי הפיטורין, ובמועד זה אין מחלוקת כי עמד לזכות הזוכה סכום של 35,000 לפחות שהוא הסכום שנפסק לזוכה עפ"י פסק הדין; המעביד זכאי ליהנות מהרווחים שצמחו בחברת הביטוח כתוצאה מהשקעת הכספים שהוא הפריש במרכיב הפיצויים במהלך העבודה ועד ליום הפסקת עבודת העובד בשירות העובד, שהוא היום שבו נקבע סכום הפיצויים עפ"י משכורתו האחרונה, ולא מהרווחים שהצטברו לאחר אותו יום; היום שנקבע לתשלום הפיצויים הוא היום שנקבע על פי פסק הדין כלומר יום סיום עבודתו של העובד בשירות המעביד כאמור ולכן יש איפוא לערוך חישוב הפרשי ההצמדה ליום הפסקת העבודה כאשר מאותו יום ואילך נזקפים הרווחים על חשבון הפרשי ההצמדה והריבית המגיעים לעובד לאמור מהיום שנקבע לתשלום הפיצויים ועד ליום התשלום בפועל.

לבית משפט של פשיטת רגל הסמכות לפקח על הליכי מימוש נכס השייך לחייב הנעשים במסגרת ההוצאה לפועל; אין בקביעת מנגנון פיקוח כדי להפקיע מידי הנושה המובטח את כוחו לממש את הנכסים המשועבדים, ומימוש בפועל ייעשה  בדרך כלל  באמצעות המערכת המיומנת של ההוצאה לפועל; על הנושה המובטח להגיש בקשה לבית משפט של פשט"ר להמשך הליכי מימוש, לה יצורפו כמשיבים כנ"ר ונאמן, יפורטו שווי  הנכס, יתרת חוב לסילוק לנושה המבוטח וכיו"ב, ורק לאחר שבית המשפט ייעתר לבקשה ויגדיר  את אופן הפיקוח של הנאמן והכנ"ר על הליכי המימוש, ימשיך הנושה המובטח במימוש הנכס.

הערבות הבנקאית הופקדה לצורך הבטחת שובו של החייב ארצה , כעת טוען החייב כי יש להשיב את הערבות הבנקאית משום שצו עיכוב היציאה פקע וכי כי מרכז חייו של המבקש בחו"ל וזאת כאשר כעת השתנו הנסיבות הקיימות מהנסיבות הידועות והקימות לפני ארבע וחצי שנים.

על החייב לשאת בתשלום האגרה כאשר הזוכה בתיק דנן הינו "מנהל מקרקעי ישראל" וכאמור חל עליו הפטור האמור בסעיף 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות). לפיכך ובהתאם לתקנה 6 (א) לתקנות, אגרה שלא שילם הזוכה לפי תקנה 5, תחול על  החייב אשר עליו לשאת בתשלום סכום האגרה.

דינו של שטר משכון, לעניין מימושו, כדין פסק דין המוגש לביצוע בהוצאה לפועל. אכן, בעוד שלרשם ההוצאה לפועל סמכות לקבוע את הדרך היעילה והצודקת לממש את המשכון, אין הוא מוסמך להורות שלא לממש את המשכון; חובת תום הלב חלה על בעל דין גם כאשר הוא מפעיל זכויות דיוניות, וכי עיקרון תום הלב חולש גם על נקיטת הליכי הוצאה לפועל.

עיון בדוחות המע"מ שהציגה צד ג' אינו מעלה ואינו מוריד שכן על מנת לדעת את פשר הסכומים שנרשמו על גביהם יש צורך בדוחות חשבונאיים בהם ניתן לראות את אופן חישוב הנתונים וכאלו כאמור לא סופקו על ידי צד ג'; צד ג' לא הציגה דוחות המלאי שצורפו לחשבוניות שעל גביהן פירטה את רכישת המלאי מאת החייבת, עובדה אשר מנעה התחקות אחר סוג הסחורה.

בפסיקה נקבע כי צד ג' המקבל צו עיקול הופך, בעל כורחו, לגורם מעורב בהליך המשפטי, ובתור שכזה מוטלות עליו חובות שונות ובצדן אחריות. אין לפטור את צד ג' ממילוי חובותיו המוטלות עליו בדין, חובות אלו יש לקיים במסגרת חובת תום הלב. בנוגע לצו    

העיקול, המדובר בשתי חובות עיקריות.