קיים ספק בשאלה האם היה על הכונס לשלם, מלכתחילה, הסכומים הנ"ל לרשות המקומית, כאשר עפ"י ההלכה הנוהגת אין ליתן לחוב עבר בגין היטל השבחה מעמד של הוצאת כינוס או מעמד עדיף אחר על פני חוב המובטח במשכנתא.

רשם ההוצאה לפועל חייב לבצע בהוצאה לפועל פסק דין, גם אם פסק הדין מוטעה, כאשר הטעות המשתמעת אותה מייחס הזוכה לבית המשפט היא שלילת ריבית פיגורים להם זכאי הזוכה בהתאם להוראות חוק הריבית. 

משקבע רשם ההוצאה לפועל תחימת מועדים שעל פיהם ועל פיהם בלבד, תותר יציאת החייב מהארץ, אין פירושו של דבר כי חייב זה רשאי לעשות דין לעצמו ולנצל את דבר העובדה כי אוחז הוא בידו צו לביטול עיכוב יציאתו מהארץ ולעשות בו שימוש מתי שיחפוץ.

הכרעתו של רשם ההוצאה לפועל איננה מקימה מעשה בית-דין מכוחו של "השתק עילה" אולם היא כן מקימה "השתק פלוגתא", אשר מונע הגשת בקשות חוזרות ונשנות למשל בטענת "פרעתי". 

המסגרת הנורמטיבית לאורה יש להכריע בסוגיה דנן, הינה איזון ראוי בין זכותה החוקתית של החייבת לחופש תנועה והפגיעה האישית החמורה שתגרם לה מפאת היותו תושב חוץ לכאורה, באם תישלל זכותה לצאת את הארץ. זאת, אל מול זכותו החוקתית של הזוכה לקניינו. 

רשם ההוצאה לפועל אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות שיפוטיות, והוא אינו מוסמך להרהר על צדקתו, להוסיף לפסק הדין או לקרוא לתוכו דבר שלא נקבע בו. הלכה זו חלה במקרנו וביתר שאת. 

רשם ההוצאה לפועל קיבל את טענות החייב לפיהן סילק את מלוא פסק הדין אשר ניתן בהמשך להסכמות הצדדים. 

במקרה דנן, החייב טרם הגיע לגיל פרישה וכן לא חדל לעבוד בנסיבות המזכות אותו בקבלת הגמלאות מידי המעסיק, הכוללות את דמי פיצויי הפיטורין. לפיכך, בקשת הזוכה נדחית. החלטת המימוש בטלה.

לאחר שרשמת ההוצאה לפועל בחנה את מכלול הפעולות שביצע ב"כ הזוכה בתיק, ולאחר שהופיעו בפניה החייב והערב אשר לא העלה, כל ממצא חדש בדבר יכולתו הכלכלית של החייב המאפשרים לו לפרוע את חובו, נעתרה כב' הרשמת לבקשה למיצוי הליכים כנגד שני הערבים בתיק.

במקרה דנן, נקבע, בין השאר, כי באשר לרכיב שכר הטירחה לפי החוב שבפיגור החישוב שהוצג אינו נכון.