בין השאר נקבע כי ההלכה הפסוקה הקנתה לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליתן סעד של הרמת מסך בנסיבות בהן הוכח כי קיימות ראיות עובדתיות לקיומה של זהות כמעט מוחלטת בין החברה החייבת לחברה אחרת הקשורה אליה במסגרת "אשכול חברות".

על מנת שניתן יהא לקזז מחובו הפסוק של החייב, הסכומים ששולמו לזוכה, נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, זכות קיזוז מפורשת על פי פסק דין תקף, או לחילופין, הסכמה מפורשת של הזוכה. השני, הוכחתן של ההוצאות הנטענות. 

למרות שמדובר בסוגיה שמתעוררת תכופות בהליכי כינוס, פירוק ופש"ר, לא קיים דין ברור ומפורש בסוגיה זו וגם לא הלכה מחייבת מפורשת של בית המשפט העליון, מה שגורם למחלוקות רבות ולקביעות ולהחלטות שונות ולעיתים סותרות של הערכאות השונות הדנות שוב ושוב באותה סוגיה ממש.

אין זה סביר, כי גברת פלונית, מגישת הבקשה למתן צו ירושה {ע"פ פרסום מאתר האינטרנט של רשם הירושות},  תהא לחייבת. 

עיקרון תום הלב חולש על כל הליכי ההוצאה לפועל, וכי מכוח עיקרון תום הלב יש למנוע מזוכה לממש בהוצאה לפועל את זכותו על-פי לשון פסק-הדין לסנקציה בגין איחור בביצוע תשלום על-פי פסק-הדין, כאשר אין פרופורציה סבירה בין חומרת הסנקציה לבין חומרת האיחור בביצוע התשלום.

אין זה מסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לקבוע קביעות ולהצהיר הצהרות אודות זכויות מהותיות של צדדים לתיק ההוצאה לפועל, וקל וחומר לגבי צד ג'. רשם ההוצאה לפועל תפקידו לבצע חיובים, ולא ליצור חיובים ולהצהיר על קיומם.

לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענות מסוג זה וממילא גם לא בטענות הזוכה לגבי הנסיבות הפסולות של חתימת כתב המחאת הזכות, גם לא במסגרת בקשה בטענת "פרעתי".

מטרת מתן הערובה היא להבטיח את אחריות הכונס למילוי התפקיד. מטרה נלווית היא הבטחת יכולת פירעון מהערובה במקרה שהכונס כשל במילוי תפקידו וניתנה החלטה המחייבת אותו בחיוב כלשהוא.

האם בנסיבות הספציפיות של המקרה דנן, בהן פתח הבנק תיק למימוש משכון הן כנגד הקונה והן כנגד המוכר, מוסמך רשם ההוצאה לפועל לקבוע במסגרת טענת "פרעתי" כי יש למחוק את המוכר כחייב מהתיק.

בהיעדר הוראה מפורשת הקבועה בסעיף 7ב לחוק המאפשרת ליתן את הצו המבוקש, הרי שהבקשה חורגת מגדרי הוראות החוק ואין להיעתר לה.