כאשר הזוכה מממש זכותו לביצוע בחלוף תקופת זמן כה ארוכה, התנהגות זו מעלה שאלת שיהוי ושאלת ויתור. שאלת השיהוי במימוש זכות התביעה למעשה תלויה בשתי שאלות: האם הזוכה ויתר על תביעתו ובשאלה האם השיהוי הסב נזק לצד האחר.

המסגרת הנורמטיבית החולשת על הבקשה שבנדון היא המנגנון הברור והמסודר שנקבע בסעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל. סעיף חוק זה מתווה את דרך ההכרעה במקרה של ספק בבעלות על מיטלטלין שעוקלו בהוצל"פ. אדם שמוסר סכום כסף לצורך הפקדתו בקופת בית המשפט כעירבון/ערובה צריך לצאת מהנחה שהכספים יוצאים מרשותו, עוברים לרשות החייב וממנו לרשות המערכת המשפטית, ובהיותם מופקדים שם כ"נכס" המוחזק והנחזה להיות שייך לחייב, הם חשופים גם לעיקול ולמימוש על-ידי נושי החייב.

נמצא לראוי לעשות שימוש בסמכות המסורה לרשם ההוצאה לפועל בתקנה 126א לתקנות, וליתן הוראה, "בעניין אחר", הנראית צודקת וראויה בנתונים האמורים: התקבול יופקד לתיק שנפתח ראשון, מבין תיקי החייב.

בקשת החייב להקטנת תוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין תקופת 22 השנים שחלפו מיום פתיחת תיק ההוצל"פ ועד היום נדחית, הן בשל כך שלרשם ההוצל"פ אין סמכות לדון בבקשה כזו, הן מאחר שהבקשה לא הוגשה במועד הקבוע בתקנה 106(ד) לתקנות ההוצל"פ והן משלא מתקיימים "טעמים מיוחדים" להקטנה המבוקשת.

בין השאר נקבע כי בהוראת סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל קבע המחוקק איזון סטטוטורי בין הצורך בהגברת התפקוד של מערכת ההוצל"פ והעלאת אחוזי הגביה של החובות הנגבים באמצעותה לבין שמירה על זכויות החייבים.

אין מקום במשלוח הבהרה לבית המשפט, מאחר שפרשנות פסק הדין מלמדת כי ככל שהובאה אסמכתא לצורך רפואי בטיפול נפשי/פיסי הנוגע מצורך של הקטין, יש לראותו כנכלל במסגרת הוצאות אלה.

יש מקום לאפשר לזוכה לבצע חקירה הנוגעת לנכסים אחרים השייכים לחייב והנמצאים בידי צד ג' (למעט הטענה הנוגעת לכספי ם מכח צו הירושה).

בין השאר נקבע כי אף התנהלותה של החייבת לאחר הליך ביצוע העיקול אינה משתקפת כהתנהגותו של אדם אשר חש אנוס ונעשק – החייבת לא פעלה לקבלת פסק דין הצהרתי ו/או לביטול התחייבותה לערוב לחוב. החייבת לא הגיבה לבקשת הזוכה לצרפה כחייבת בתיק, אף שהבקשה הומצאה לה במסירה אישית ורק כמחצית השנה לאחר צירופה כחייבת נוספת הגישה בקשה למחיקתה ולביטול הליכים.

מול זכותו הקניינית של החייב עומדת זכותם של הקטינים למזונות אשר היא זכות במעמד עדיף לו הוריתי על מימוש הכספים היה בכך לאפס את יתרת החוב העדכנית כיום בתיק. ואולם, רשמת ההוצאה לפועל סברה, כי במקרה דנן, אין מקום להורות על מימוש מאחר שזכותו של החייב לכספים אלה טרם התגבשה, וככזו ומאחר שמדובר בעיקול, הרי שלא יכולה לקום לזוכה זכות אלא כ"גודלה" של זכותו של החייב, וככל שהחיייב לא הגיע לגיל פרישה, הרי שאינו זכאי לכספים אלה, ולכן מדובר בזכות עתידית שטרם התגבשה.

המנגנון של איחוד תיקים נועד למתן פתרון למצוקת חייב שמספר נושים במקביל, מנהלים כנגדו הליכים במסגרת מערכת ההוצאה לפועל. משניתן צו האיחוד, נעשים נושיו של החייב, שותפים להליך גביה קולקטיבי אחד.