הפרשנות לחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971 (סדרי דין, עילות ותקדימים)

לתוכן העניינים המלא של הספר... לחץ/י  כאן

עיסקאות "שכירות" הינן חזון נפרץ בנוף חיי הפרט, במישור הפרטי ובמישור העסקי. בשל כך חוק השכירות והשאילה קנה מקום חשוב בסדרת הדינים החלים על שכירות נכסים {מקרקעין ומיטלטלין} בפרט כאשר לאחרונה גובשה הצעת חוק השכירות הוגנת אשר זוכה לפרק נפרד בספר זה.

הצעת חוק השכירות עצמו אכן מלמדת על מהותו ומטרתו כמפורט בה:

"החוק דן בשכירות נכס, בלי שהמילה נכס הוגדרה בחוק. סעיף-קטן (א) קובע שהכוונה היא לשכירות של מקרקעין ומיטלטלין. אולם כשם שאפשר למכור זכות לפי חוק המכר, התשכ"ח-1968, כך אפשר גם להשכירה לפי חוק זה. מאחר שזכות היא נכס ערטילאי ואין אפשרות להחזיק בה פיזית, יחולו סעיפי החוק על שכירות ועל זכות בתיאומים מחוייבים. אין החוק המוצע דן בשכירות משנה בנפרד, חוץ מן ההוראה בסעיף 21 המחייבת הסכמת המשכיר, אלא קובע, בסעיף-קטן (ב), שהיחסים המשפטיים בין שוכר ראשי לבין שוכר-משנה דומה ליחסים שבין המשכיר לבין השוכר. סעיף-קטן (ג) מורה שהחוק הוא כללי והוא נדחה מפני חוקים מיוחדים לעניין הנדון, כגון חוקי הגנת הדייר וחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. כן הוא מורה שהוראות החוק הן דיספוזיטיביות וניתן להתנות עליהן בהסכם שבין הצדדים."

הספר נותן מבט פנורמי ופרטני על יישומו של חוק השכירות ודיני שכירות בכלל תוך שילובם ביחד או בנפרד עם דינים והלכות אחרות המתייחסות לשכירות מיטלטלין ומקרקעין כמו יחסי הגומלין בין השכירות לזכויות שונות כגון רישיון, חוק הגנת הדייר ועוד.

מיוחדותו זו של החוק הנושא עבר בן עשרות שנים הולידה את הצורך בספר זה המאחד תחתיו את כל ההלכה הפסוקה בתמציות מול כל סעיף וסעיף בחוק כולל דברי מלומדים וכן שערים נפרדים באשר לסדרי דין ועילות שונות לסילוק יד ואחרות. כל המשתמש בספר יזכה לתשובות ברורות בכל עניין הקשור במערכת היחסים שבין משכיר לשוכר.

המחבר, ידוע כמומחה ובעל ניסיון רב, של עשרות שנים, בתחום הליטיגציה בתחום המקרקעין. חיבור זה, ישמש כספר עזר לכל העוסקים בדיני המקרקעין. החיבור מוגש באופן שתחת כל סעיף בחוק מובאת ההלכה, פסיקת בית-המשפט וההסברים השונים לכל סעיף פרי דברי מלומדים וספרות משפטית.  

מבין נושאי הספר (חלקי):

מעמדה של השכירות מול זכויות חפציות ואישיות (רשות והשאלה) במקרקעין פרי חקיקה מקבילה הדנה בענייני שכירות, סדרי דין ועילות סילוק יד. מהות השכירות; תחולה; פרטים שלא נקבעו בהסכם; תום-לב; המסירה, מועדה ומקומה;  אי-התאמה מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו או מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים;  אימתי השוכר לא יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה?; חובת תיקון המושכר תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר; העלמה של אי-התאמה או פגם; תרופות בשל אי-תיקון; אימתי יהיה השוכר רשאי לתקן את הפגם ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות לרבות הפחתת דמי השכירות?; פגם שאין לדרוש תיקונו; שימוש ללא הפרעה; חובת קבלת המושכר; חובת תשלום דמי השכירות; מועד תשלום דמי השכירות ומקומו; פטור מחובת התשלום;  האם ניתן להימנע באופן גורף מתשלום דמי השכירות במקרה של ליקוי?; שימוש במושכר; בדיקת המושכר ותיקונו בידי המשכיר; תחילת השכירות; סיום השכירות; החזרת המושכר; העברת המושכר; העברת השכירות;  תרופות כלליות בשל הפרת חוזה; קיזוז; מהות השאילה; סיום השאילה; העברת השאילה; שימוש בלי החזקה; מקום שמדובר בנזקי רטיבות, יש בסיס, בנסיבות מסויימות, לטענה כי מדובר במצב שלא ניתן היה לראות ולדעת עליו טרם שהושכר הנכס, מצב שהתגלה רק בעקבות החורף, אשר החל לאחר תחילת תקופת השכירות; מניעת שימוש בחלק מהמושכר בגין עבודות ההתאמה ותוצאותיהן; אחריותו של השואל היא החמורה ביותר מבין כל סוגי השומרים; סבירות הזמן הינה פונקציה של מהות החיוב בו מדובר ומכלול נסיבות העניין; סיכול מטרת השכירות; תנאי למימושן של התרופות אשר בחוק השכירות והשאילה הוא כי בידי השוכר ראיה ועוד נושאים רבים אחרים.