עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018)

לתוכן העניינים המלא של הספר... לחץ/י כאן

הזכות של אדם "לעשות יומו בבית-המשפט" גובשה מזה זמן רב כזכות חוקתית. זכות זו ממילא חובקת בתוכה את הזכות למיצוי ההליך המשפטי עד תום ובכלל זה את זכות הערעור, אם בעל הדין סבור שפסק-הדין - בערכאה דיונית ראשונה - ניתן בטעות או בשגגה שיצאה מידי בית-המשפט.

דיני "עיכוב ביצוע" הקימו, בדין ובפסיקה, הן את התנאים הפורמאליים והן את הקריטריונים להפעלת שיקול-הדעת השיפוטי, לפיהם תידונה ותוכרענה בקשות לעיכוב ביצוע לכל גווניהן. בית-המשפט מפעיל את "נדנדת האיזונים" בבואו להכריע אם להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע אם לאו.

כפי שנראה בחיבור, עיכוב ביצוע כולל למעשה כל דרך של ההוצאה של ההחלטה, עליה הוגש ערעור, מן הכוח אל הפועל. עיכוב ביצוע פירושו עיכוב השימוש בפסק-הדין באיזו דרך שהיא.

נראה שדווקא דיני "עיכוב ביצוע" הנתפסים כדבר פורמאלי ושיגרתי, חובקים בתוכם התייחסות לערכי יסוד בתחום המשפט, לעקרונות פרשנות משפטית ולאופן הפעלת שיקול-הדעת השיפוטי.