תסמונת הניכור ההורי והניכור הורי בעין המחקר המדעי, ההלכה הפסוקה והמעשה

 לתוכן העניינים המלא של הספר... לחץ/י  כאן

תסמונת הניכור ההורי הוכרה פורמלית במשפט הישראלי רק בשנת 2002. אולם התיאוריה שנתבססה על גישת גארדנר ידעה תמיכה וגם ביקורת מצד מומחים וגם מצד בתי-המשפט. דיו רב נשפך על-ידי מומחים ידועי שם במשפט, בפסיכולוגיה ובתחומי עיסוק שונים העוסקים בסוגיה זו.

אין זה סוד שכמעט בכל הסכסוכים בין בני זוג הילדים הופכים, לא אחת, לכלי שרת בידי אחד ההורים על-מנת להשיג יתרון משפטי כזה או אחר. בלהט העימות המשפטי נעלמה, לעיתים תכופות, מן ההורים הדאגה לשלומם של הילדים.

ההכרה בתסמונת הניכור ההורי ובהוכחת הניכור ההורי הביאה לפרץ פסיקות לבלימת מערכת יחסים מנכרת בין הורים וילדים שמטרתה בעצם השגת יתרון משפטי מול הצד האחר. השימוש בתביעה למשמורת הילד הפכה לכלי מרכזי בסכסוכי בני הזוג ועל-כן נודעת החשיבות להכרת המטריה המשפטית הסובבת את תסמונת הניכור ההורי והניכור ההורי ככל שזה מוכח על-ידי מי מבני הזוג.

על-כן מוגש ספר זה המתאר פסיפס שלם של דעות המומחים, הלכות בתי-המשפט ויישומם למעשה ככל שהדבר עולה מנסיבות המקרים המגוונים המובאים בספר דרך עיני בתי-המשפט לערכותיהם. הדיון בספר בוצע, בין היתר, בנושאים דוגמת אלה:

האחד, הבנת סוגיית המשמורת בכלל על כל היקפה לרבות תפקודו של פקיד הסעד (בשמו כיום ה"עובד הסוציאלי) והתסקירים, אמנת האג ועוד;

השני, מבט כללי על אופייה של התסמונת ככל שזו הובאה במחקר המדעי ובמשפט;

השלישי, ההשלכות המעשיות כפי שבאו לידי ביטוי בפסיקת בתי-המשפט לכל ערכותיהם;

הרביעי, הגישות השונות לתסמונת הניכור ההורי על-פי מבט מלומדי משפט, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים.