העדפת עיקרון "הידיעה" על פני עיקרון "ההמצאה"

החלטה

לפניי בקשת חייב לבטל את כל הליכים בתיק.

טענות הצדדים:

החייב טוען כי כתב אזהרה בתיק הומצא לכתובת ברח' לילינבלום 23 ת"א אצל משרד "ברכה יעוץ מס" שבו עבד. החייב טוען כי בשיחות טלפון עם משרד ב"כ הזוכה ציין בפירוש כי אינו נמצא בכתובת הנ"ל וביקש לשלוח מכתבים לביתו. החייב אינו מפרט מועד שיחותיו עם משרד ב"כ הזוכה. כתובת החייב הינה ברח' האשל 17 חולון וכך גם עודכן בתיק. כתב אזהרה לא הומצא בכתובת המגורים של החייב אלא לכאורה הומצא בכתובת של ת"א כאמור לעיל, לידי פקידה שעבדה במשרד כאשר במעמד זה נכח גם עו"ד שניר בגדדי. לטענת החייב בעת הגעת השליח הוא לא היה במשרד ובכלל הוא לא נמצא יותר במשרד שכן הוא סיים לעבוד כשהוא מסוכסך עם המשרד כבר בתאריך 31.12.10. החייב אינו מעלה טענות נגד עצם החוב. בתיק התקבלו כספים בסך של 18,000 ש"ח בערך. כיום יתרת החוב בתיק עומדת על סך של כ- 9,000 ש"ח. כתב אזהרה מעודכן בתיק ליום 17.1.12 המועד שבו הגיע שליח מטעם הזוכה לכתובת בת"א. לטענת החייב לראשונה נודע לו על התיק כאשר קיבל מכתב לביתו שבו נכתב על עיקול כספים בתיק. החייב אינו מפרט על איזה מכתב מדובר ואינו מצרף העתק מהמכתב. בנוסף, החייב אינו מציין תאריך מדוייק שבו נודע לו כביכול לראשונה על התיק. החייב טוען שפקידת המשרד אינה מורשה לקבל בשמו ובמקומו מסמכי התיק וכי השליח בחר שלא כדין להשאיר את המסמכים מבלי שאף אחד חתם על גבי אישור המסירה. הזוכה אינה מפרטת מדוע כתב אזהרה הומצאה לחייב בכתובת בת"א ולא בכתובת מגוריו בחולון. תצהיר השליח שתומך בתגובה נעדר כל התייחסות לעניין. הזוכה טוענת כי החייב לא צירף שום מסמך המעיד כי הוא מסוכסך עם מקום העבודה. כך למשל, החייב יכל לצרף תלושי שכר עבודה או מכתב פיטורין. לטענת הזוכה פקידת המשרד יצרה קשר עם החייב בנוכחות שליח ועו"ד שנכח במקום וכי לאחר מכן ביקשה מהשליח להשאיר את המסמכים במשרד ואולם עוה"ד הורה לפקידה שלא לחתום על גבי אישור המסירה. הזוכה מוסיפה כי החייב איננו חולק על גובה החוב בתיק.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו שוכנעתי שהחייב ידע על פתיחת התיק נגדו במעמד המסירה שבוצעה במקום עבודתו וכי מהראיות שהונחו בפניי עולה כי כתב אזהרה הומצאה לידי המזכירה במקום העבודה אשר התקשרה לחייב והודיעה לו על אודות קבלת האזהרה במעמד מסירתה. זאת ועוד, האמור בתצהיר השליח ומה שנכתב על גבי כתב אזהרה קיבל משנה חיזוק דווקא מראיות החייב. מעבר לכך, בתיק ננקטו מספר הליכים ואין לשלול את הסברה לפיה הודעות או החלטות שניתנו בתיק נשלחו על ידי מערכת הוצל"פ לכתובת החייב המעודכנת בתיק. החייב הודה בהודאת בעל דין כי הוא ביקש בפירוש ממשרד ב"כ הזוכה לשלוח מכתבים רק לביתו לאחר שהתברר לו כנראה שמסמכים מגיעים לכתובת בת"א. החייב אינו מפרט מתי נערכו שיחות הטלפון עם משרד ב"כ הזוכה. לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא טרח להעביר הודעה בכתב למשרד ב"כ עו"ד בזמן אמת שבה יבהיר את הנאמר על ידו. עו"ד שניר בגדדי שנכח בתאריך 17.1.12 בכתובת בת"א מאשר גרסת השליח אם כי לטענתו ציין בפני השליח כי הוא עו"ד ואין זה נחשב להמצאת כתב בי דין. עוה"ד אינו מכחיש כי ביצוע שיחת טלפיון על ידי המזכירה ואולם לטענתו אינו יודיע עם מי דיברה המזכירה בטלפון. דומה כי כל ההתנהלות שהיתה במשרד "ברכה יעוץ מס" בת"א מקימה חזקה לפיה גם לא המצאה שבוצעה לא הייתה בכתובת החייב הרי הוא ידע כבר במעמד ביצוע המסירה על פתיחת נגדו לכל המוקדם ומיד עם נקיטת הליכים (הליך עיקול חשבון בנק דיסקונט בוצע בחודש 2/12) לכל המאוחר. יצוין כי בתיק נגבו כספים בסך 18,000 ש"ח בערך החל מחודש 2.11 ועד היום. הלכה למעשה, אין מחלוקת שהחייב ידע על קיומו של חוב לזוכה. חשוב לציין כי בשנים האחרונות החל להעשות שימוש בכוח הידיעה של בעל דין תוך ריכוך מה של "כלל ההמצאה", השינוי בגישה נבע מהצורך למנוע ניצול של פגם על ידי בעל הדין כאשר היתה המצאה מהותית. ראו לעניין זה: רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט (2) 440.  ניתן לומר כי הפסיקה החלה לגבש הכרה בכוחה של ידיעת בעל דין על ההחלטה שניתנה בעניינו והתנהגותו לאורה, ליצירת השתק כלפי טענת בעל דין כי נפל פגם בהמצאה בשלב מאוחר יותר. ראה לעניין זה: רע"א 8467/07 אבו עוקסה נ' בית הברזל ואח', (פורסם בנבו 8/7/10).

הנה כי כן, לאחר שבחנתי את כתבי הטענות עולה כי גם אם לא הייתה המצאה של אזהרה כדין יש להעדיף במקרה זה את עקרון "הידיעה" על החוב ועל פתיחת הליכי הוצל"פ על פני עקרון "ההמצאה" של האזהרה. 

לפיכך הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.