לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

מנגנון תביעה נגזרת מאפשר לבעל מניות לתבוע בשם החברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת, למרות שבעל המניות אינו מוסמך ולא התבקש כלל לייצג את החברה לתבוע בשמה.

בית-המשפט המכריע לטובתו של תובע בתביעה נגזרת, קובע, למעשה, כי הסעד מזכה את כיס העושר של החברה, ולא, את כיס העושר הפרטי של בעל המניות-התובע.

ברור הוא כי בעל המניות המגיש את התביעה הנגזרת, נהנה ולו בעקיפין, מהסעד שניתן לחברה, שהרי עם מתן הפיצוי לחברה, עולה ערכה, לטובתם של כלל בעלי מניותיה.

כפי שנראה בחיבור זה, הגשת תביעה נגזרת טעונה את אישורו של בית-המשפט, אשר יינתן לאחר שבית המשפט השתכנע, לכאורה, כי התביעה וניהולה הם לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב.

כמו כן, מחייבת בקשה להגשת תביעה נגזרת מהלך מוקדם של הפניית דרישה לחברה, על-מנת לוודא כי החברה אכן אינה ממצה את זכויותיה בכוחות עצמה בתביעה ישירה, ובהתאם, כי קיים צורך באישור הגשת תביעה נגזרת בשם החברה, לצורך מיצוי זכויותיה.

ספר זה מנתח בצורה קולחת וברורה את הוראות חוק החברות הקשורות לתביעה נגזרת.

מבין הנושאים שבספר (חלקי):

תביעה נגזרת כפולה; יש לאפשר הגשת תביעה נגזרת בשם חברת בת אף שבעל המניות בחברת האם, המבקש לתבוע בשמה, אינו בעל מניות בה; בקשה לגילוי מסמכים; מחיקה על הסף של תביעה נגזרת; עיכוב ביצוע פסק-דין בתביעה נגזרת; מהם התנאים ההכרחיים לאישורה של תובענה כנגזרת; הוכחת עילת תביעה לכאורה; האם ניהול התובענה הנגזרת הינו לטובת החברה; תום ליבו של מבקש אישור התובענה כנגזרת כתנאי מהותי; בחברה בפירוק, בה עילות התביעה שייכות למפרק, אין מנגנון של תביעה נגזרת; תנאים מוקדמים להגשת תביעה נגזרת; האם כאשר התביעה מוגשת נגד אלה השולטים בחברה יש טעם בפניה מיקדמית; תביעה נגזרת במקרים של עושק המיעוט; תגובת החברה; תשובת החברה לתובע; הזכות להגיש תביעה נגזרת; פסיקת הוצאות; שכר טירחת עורך-דין בתביעה נגזרת; גמול לתובע; הסדר או פשרה; הגנה נגזרת; חלוקה אסורה ועסקה עם בעל שליטה ועוד.